הפלת מעלי את חומות יריחו,
שבע סבבת סביבי.
צימחת כוחי, כשערותיו של שמשון,
חיזקת רוחי ונפשי.
פתחת לי נתיב לפסוע עדייך,
כחורבה בים סוף.
אַת התפוח בגן העדן,
הענקת לי חוכמה ובינה,
את הכוח לצוף ולעוף.
עינייך הם לי המאור הגדול,
להאיר דרכי במשעול הצפוף.
חייך, חיי. חיוכך, חיוכי,
ובחום היום,
את מרווה את רוחי.
הן תדעי, נערתי,
שלך אנוכי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.