[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב שטרן
/
בגיל 40

בגיל 40 את תקומי בבוקר בסוף אוגוסט ותקחי נשימה עמוקה. את
תגידי לעצמך שהכל יהיה בסדר, היום סוף כל סוף יהיה היום הגדול
שבו תלכי להתעמת עם הבוס לגבי העלאה וגם בבית המצב ישתפר -
הילדים תיכף חוזרים לבית הספר. יש לך שני בנים ובת כמו שתמיד
רצית וכל אחד מהם יותר יפה מהשני או השלישית וכל אחד מהם יותר
דומה לך מהשניה או השלישי. זה סוף הקיץ וכבר הספיקו לצבוע את
הפסים במעבר החציה ברחוב שלך. את נוהגת ומקשיבה לשירים ישנים
ברדיו במקום לזבל של הילדים וזה עושה לך נעים. שירים של
הקרנבריז תמיד עשו לך נעים. את יוצאת מוקדם כדי להקדים את
הפקקים ואת אפילו מקדימה את הבוס שלך. יש לך עבודה משרדית שאת
שונאת, אבל היי, כולנו כאלה, לא? את מכינה לעצמך קפה ומתיישבת
על המשימות של היום, מגדילה ראש, בדיוק כמו אשה שמגיעה לה
העלאה במשכורת. הבוס נכנס למשרד בערך שעה ו-37 דק' אחרייך
ומחייך. הוא יודע שכל המשימות שלו גם כבר מוכנות על השולחן
ביחד עם פתק קטן שמספר בדיחה מצחיקה. בדיוק כמו שאת עושה בכל
בוקר. בצהרים את יורדת עם חברות למזנון שמתחת למשרד, בכניסה
הדרומית של הבניין. את עם החברות ודואגת להתעדכן בכל הרכילויות
של הסביבה - העבודה, השכונה ובכלל, החיים. השנה 2031 ואת כבר
בת 40. קצת אחרי האוכל את נכנסת לשאול את הבוס מה עם השיחה
האישית שהוא הבטיח לך. הוא לא פראייר, הוא אוהב אותך (כמו
כולם), אבל לא יכול להרשות לעצמו לתת לך העלאה. הוא מחייך
ואומר שיהיה בסדר, שתשבו על זה מחר, בדיוק כפי שהוא דוחה אותך
כבר חודשים ואת לא מסוגלת להגיד לו כלום על זה. את יוצאת
מהעבודה קצת נסערת באותו היום, אבל לא שוכחת לעשות קניות. בדרך
את אוספת את הבת הקטנה שלך מחברה שלה. היא אוהבת לבוא איתך
לקניות והיא תמיד עוזרת לך עם כל הדברים הקטנים מהמדפים למטה.
כי את כזו מקסימה וכזו ביישנית ואת לא אוהבת כשהגברים בסופר
מסתכלים לך על התחת כשאת מתכופפת. אתן מגיעות לקופה, יש לך את
הקופאית הקבועה שלך ואתן בדרך לסדר את הדברים באוטו, בחניון.
הכל רגיל בדיוק כמו בכל יום, עד שאת נתקלת בי ברמזור. עומדים
אוטו ליד אוטו ופשוט נותנים מבט עמוק, בלי לומר מלה. הנשמה שלי
מדברת עם הנפש שלך והלב פועם כמו שלא פעם מאז הפעם האחרונה
שהיינו ביחד. את מתרגזת וכשהרמזור מתחלף לירוק את מרביצה גז
ונעלמת. כשהבת שלך שואלת מי היה האיש שהסתכל עלייך ברמזור את
עונה לה: "אף אחד". אבל שנינו יודעים שזה בולשיט. אפילו קראת
לה בשם שאני בחרתי ושתמיד אמרנו שנקרא לבת שלנו. אתן מגיעות
הביתה, סוף כל סוף נגמר היום הארוך שלך וכל מה שעובר לך בראש
זה: "אני לא מאמינה שאתה עדיין נוהג על הגרוטאה הזאת אביב
שטרן. מי היה מאמין שתצליח להעביר כ"כ הרבה שנים ביחד עם משהו
בעולם הזה." ואז תחייכי לעצמך כי את נזכרת בכל הפעמים ששכבנו
במושב האחורי ואז תשאלי את עצמך אם זיינתי שם גם אחרות. אם
הייתי נאמן לך בכלל וכמה באו לפנייך ואחרייך או במקביל. את
נגעלת ומתעצבנת והולכת לעשות מקלחת כדי לנקות מעצמך את
המחשבות. את שונאת אותי וזה בסדר. אבל אם תהית למה אני עדיין
נוהג על הגרוטאה הזאת? אז זה בגלל השריטה הקטנה על הדלת מהפעם
ההיא ששברת את הידית. זה הכיפוף בגג מהפעם ההיא שנסענו לדרום
לראות כוכבים נופלים וישבנו עליו. זה בגלל כל דיסק שצרבת לי אי
פעם שעדיין נמצאים במגירה מתחת למושב שליד הנהג, המושב שלך.
אבל מעל הכל? זה בגלל שאת היית הסיבה שמלכתחילה לקחתי הלוואה
על האוטו הזה לפני מיליון שנה. כדי שאני אוכל לאסוף אותך ולקחת
אותך לכל מקום בעולם. ואם את מתעקשת לדעת? אז אני יכול להישבע
שלפעמים כשאני חוזר הביתה בלילות? מתנגנים ברדיו שירים ישנים
של הקרנבריז ואני יכול להישבע שאני מריח אותך, מרגיש אותך איתי
באוטו ונושם קצת ממך כדי שיהיה לי כח לעבור עוד קצת, עוד יום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ביקשתי חמוצים
והמלצר אמר לי
שזה לא בעונה.






(ג'ונסון ממשיך
להתלונן)


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/8/17 7:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב שטרן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה