שירים של פעם וריח של שרוף,
אולי תאהב אותי יותר כשהחורף יגמר.
אולי אני אפסיק לנעול עקבים כדי להוריד את הזבל,
אני אפסיק להיות עייפה כל הזמן,
ואתה תצליח למצוא קצת זמן.
גם כשהכל יפה הכל מכוער,
השמיים מכוערים והציפורים צורמות לי באוזניים,
האור בבוקר נכנס לי לתוך העיניים למרות שאני מתהפכת לקיר.
הגב שלי תפוס, ואני מרגישה שלאן שאני לא הולכת נועצים בי
מבטים.
חבל שהבדידות נשארת גם כשאחרון האנשים עוזב.
הדוד עוד דולק
אבל המים החמים נגמרים מהר מדי,
בדיוק כשאני מוכנה לדעוך לתוכם,
ובמקום אני דועכת על הרצפה.
לפחות המקלחת ענקית
כך שיש לי הרבה מקום.
איזה מזל שיש אפשרות ללחצן 'השתק' בפלאפון,
איזה מזל שאתה לא מתקשר
איזה מזל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.