זְמַנִּים קְטַנִּים לְהִתְפָּרֵק
לָתֵת לַדְּמָעוֹת לָרֶדֶת חָפְשִׁי.
בַּמִּסְתָּרִים בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יִרְאֶה
בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יַרְגִּישׁ.

אוֹתוֹ שָׁרָב אוֹתָהּ מוּעָקָה.
הַאִם צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מֵאֱלֹקִים?
הַאִם הוּא כּוֹעֵס עַל דְּרָכִים תּוֹעוֹת?
הַאִם לֹא נִשְׁאֲרוּ נִסִּים?

שִּׁיר כָּל כָּךְ מְרַגֵּשׁ
הַזַּמֶּרֶת כָּל כָּךְ עָצְמָתִית.
בְּשִׁירָתָהּ עֹמֶק וָאֹפֶק
כֹּח גּוֹבֵר עַל מַעְצוֹרִים.

קָשֶׁה לְהִתְאַפֵּק, לְהֵעָצֵר.
דְּמָעוֹת נוֹשְׁרוֹת עַל הָאָרֶץ.
לְנַגֵּב מַהֵר לִפְנֵי שֶׁיָּשימוּ לֵב
לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְהִתְנַצֵּל.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי