הוא ישב בחצר שלו ופיצח גרעינים,
ושתה בירה,
בדיוק כמו בשנות השמונים
אני לא צריך טלוויזיה,
אני לא צריך רדיו,
אני לא צריך עיתונים
הם מענים את הבן-אדם!
אבטיח פרוס, גבינה בולגרית,
שעון שבור תלוי על הקיר
אני לא צריך את הנאחס שלכם על הנשמה שלי
אני לא צריך את כל הרוע וכל ההצקות,
ושיגידו לי מה לעשות ומה לחשוב,
נבלות!
עיתונאים חרא!
כל הזמן כמו קן הקוקייה,
מצרצרים בראש
זה לא עולם פוליטי,
זה עולם בו אנשים קמים בבוקר, עובדים,
וצריכים לדאוג לילדים שלהם, ולהכין להם כריכים
זה עולם של חבר וחברה, של בעל ואישה, של ילד ואם
תצאו לי מהווריד ותנו לחיות בשקט,
משוגעים, נמאסתם! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.