[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב שטרן
/
הקומוניסט 2.0

מישה ושפימשה היו הזוג הכי יפה שיש. הם הכירו עוד בתיכון, באחת
מפעילויות ההתנדבות האלה שהן בעצם חובה, והמשיכו ביחד המון
שנים גם אחרי. מישה ויתר על השפם הסטליני שהיה לו בשבילה והיא
בתורה הורידה את פלומת השיער שעיטרה את שפתה העליונה בשבילו.
זו הייתה אהבה של אמת על אמת. שפימשה לא עשתה צבא כי מישה שם
בה תינוק ומישה לא עשה צבא כי הוא היה חולה נפש. הם העדיפו
לנצל את הזמן הפנוי שהיה להם בנסיעות קצרות בפג'ו הקטנה שמישה
קיבל מסבא ובעיקר היו נוסעים לים. בכל פעם שהיו נוסעים לים
שפימשה הייתה מקפיצה את התחנות ברדיו, כאילו הייתה תקליטן
באיזו מסיבה, ומישה היה מתחרפן עליה וסוטר לה. "מה כואב לך
לחכות שיגמר השיר ויתחיל השיר הבא?" הוא היה מטיח בה עם כל
מכה, אבל היא בכלל לא הייתה שם בשביל המוסיקה. היא חיפשה תמיד
את הפרסומת למוסך של דוד שלה באיזור התעשיה הישן. ומישה? מישה
אולי היה משוגע, אבל לא טיפש בכלל - "אולי אם היית אוהבת אותי
כמו שאת אוהבת את דוד שלך" הוא היה חושב לעצמו ואז עובר לזמזם
שירים מפעם עד שהם הגיעו לים.

באחת הפעמים שהגיעו לים, הם שכחו את התינוק באוטו. לקח להם כמה
ימים להבין שמשהו חסר (הם נסעו לסופשבוע ארוך) וכמובן שזה היה
מאוחר מדי. התינוק הקטן לא שרד את החום והמחנק ופשוט מת לו. מה
ששבר את מישה ושפימשה ממש הייתה הלוויה שלו. אתם מבינים, הם
מעולם לא נתנו שם לתינוק כי הם לא הצליחו להסכים על כלום
ועכשיו - עכשיו הם היו צריכים לתת שם לתינוק מת. בסוף הם
החליטו לכתוב על המצבה "תינוק מת" אבל היה ברור לכולם שמזה הם
כבר לא יצליחו להתאושש. שפימשה עברה לגור עם דוד שלה ויותר לא
נשמע עליה ולא נקרא עליה (לפחות לא בסיפור הזה). מישה לעומתה,
מישה החליט שמכאן הוא יכול רק להרים את עצמו. מישה החליט
להתנקות, הוא הפסיק עם הסמים ועם האלכוהול, הפסיק עם הבחורות
ואפילו הפסיק עם קיסמי אזניים (איזה נעים זה, אה?) הוא יצא
למסע פנימי לעבר התגלות חיצונית או למסע חיצוני לעבר התגלות
פנימית (הוא אף פעם לא זכר איזה מהם יותר משמעותי) ובסוף נזכר
בתכנית שרקם עוד בתיכון - משהו על הפיכה צבאית קומוניסטית.
לעשות סדר בשביל אחרים כדי למצוא סדר בשביל עצמו.

בינתיים, בדירה שכורה לא רחוק מכיכר רבין בתל אביב, ישב סוכן
המוסד ס'. כבר חמש שנים שהמשימה שלו הייתה לשמור על פיצה
משאלות והוא רק חיפש לצאת קצת מהבית. פיצה משאלות הייתה למעשה
הסלייס האחרון ממהדורה מוגבלת של דומינו ופעמים רבות השתעשע ס'
במחשבות של "אולי אבקש..." אבל מוסר העבודה שלו תמיד מנע את זה
ממנו. בכלל, הפיצה הייתה ממש חמודה והיו להם שיחות ממש
משמעותיות. הם גם היו רואים סדרות בנטפליקס ביחד. בכל אופן,
ברגע שמישה התחיל לחפש דברים מסויימים בגוגל קפצו התראות לכל
זרועות הבטחון - אלו שאנחנו מכירים, אלו הסודיות שאנחנו חושבים
שאנחנו מכירים ואלו הסודיות שאנחנו לא יכולים לדמיין אפילו.
בהתחלה אף אחד לא התרגש כי מסתבר שהרבה אנשים מחפשים דברים
ברשת האפלה ובתי הכלא מלאים בסוחרי סמים ופדופילים. בהמשך,
מישה נהיה הארדקור והתחיל למשוך קצת יותר תשומת לב, אבל הוא לא
היה שחור ולא מזרחי, אז גם את זה החליקו לו. בסוף כבר לא הייתה
ברירה, דברים התגלגלו מכאן לשם והנה ס' קיבל את ההזדמנות שלו
לצאת מהבית. הוא רק צריך היה לחסל את מישה. #קל

מישה גייס צבא של תומכים, קיים פגישות בסניף של "השניצליה"
שהיה לו ממש מתחת לבית וחילק עלונים שהדפיס בעבודה. אנשים לא
היו מרוצים מהחיים שלהם באופן כללי ולאט לאט עשה רושם שמישה
מציע להם אלטרנטיבה טובה יותר, עולם עם הרבה פחות אפשרויות
שנראה להם כמו אפשרות נהדרת של ממש. ס' הצליח להסתנן למעגל
התומכים שלו, אבל זה עלה לו ביחסים שלו עם הפיצה. אתם מכירים
את זה שאתם חוזרים הביתה עם ריח של מישהי אחרת ואז הסיגניפיקנט
אד'ר שלכם מתחילה עם השטויות שלה? אז תחשבו שאחרי חמש שנים של
זוגיות עם פיצה, אתם חוזרים אליה הביתה כל ערב עם ריח של
שניצל. לא שניצל, שניצלים. ברבים. ועוד בטעמים - ספרדי,
איטלקי, יווני, סיני ואפילו פולני. הפיצה לא יכלה לסבול את זה
והתחילה לחתור תחתי ס' ולרקום מזימות משלה. בסופו של יום, היה
לה את כל הכח שבעולם, רק היה חסר לה הפראייר שיבקש את המשאלה.
רצה הגורל ויום אחד מישה החליט לעקוב אחרי ס' לביתו. הוא חיכה
שס' יצא לסידורים בבוקר ופרץ פנימה כדי לאסוף עליו קצת מידע.
פתאום הוא פתח את המקרר ומצא פיצה שברחה לה מהחום של אוגוסט
יושבת על המדף.

הפיצה עדיין הייתה בקרטון ומישה היה קצת רעב. שום דבר לא היה
חשוד בדירה ומישה בכלל לא ידע שמדובר בפיצה קסמים. הם התחילו
לדבר והיא ניסתה לפתות אותו להביע משאלה: "ומה אם הייתי יכולה
לקחת את כל הכאב ממך? ומה אם הייתי יכולה להחזיר את הכל
לאחור?" ומישה התחיל לאכול סרטים. על הזוגיות שאבדה, על
"תינוק" בנו האהוב שמת במכונית ובכלל - על יותר מדי שנים של
התנזרות מסמים ואלכוהול (ובחורות, וקיסמי אזנים!). ברגע אחד זה
קרה - מישה החליט שהוא יחשוב טוב יותר על בטן מלאה ופשוט אכל
את הפיצה. הטיפש לא הבין את הקונספט של המשאלות ובטח ובטח - לא
הבין שפספס כל הזדמנות שהייתה לו לכל דבר שהוא. הוא התיישב על
הספה עם כאב בטן שהשטן לא ברא (בכל זאת, אכל עכשיו פיצה בת חמש
שנים) ונרדם. בערב חזר ס' לדירה ואכל סרטים. הוא חיפש את הפיצה
בכל המקומות שאהבה לשבת בהם והעלה חרס בידיו. הוא פחד
מהמעסיקים שלו במוסד ופשוט החליט להתאבד. הוא אפילו לא שם לב
למישה שנמנם על הספה בסלון. הוא היה כ"כ לחוץ ומפוחד, אבל
לפחות עכשיו הוא לא הרגיש כלום. בלי לזיין לאף אחד בשכל ובלי
13 סיבות לעשות את זה.

כעבור שלושה ימים, מישה שהיה בתרדמת כתוצאה מהרעלת קיבה התעורר
ומצא את ס' ירוי במטבח. הוא נלחץ וחשב שאולי עלו עליהם והחליט
לזנוח את התכניות המהפכניות שהיו לו. הוא ברח מהזירה, נסע ישר
לשדה התעופה ולקח מטוס לאירופה. כך ניצלנו מהפיכה צבאית
קומוניסטית, מלחמת אחים ומי יודע איזה בלאגן. הרשויות יכלו
לנשום לרווחה כעת שהאיום מנוטרל ומי שלא לקח חלק במבצע הסודי
הזה, בכלל לא יודע כמה קרובים היינו לשינוי כ"כ קיצוני שמי
יודע - אולי חלק מהאנשים היו נהנים ממנו סתם בשביל הפוזה וחלק
אחר היה נהנה ממנו סתם כי זה חדש, כי זה "פרש". אבל בבטום ליין
- בואו ניקח רגע לחשוב על מישה - הוא היה במרחק נגיעה מלהפוך
לשליט יחיד ולקרוא לעצמו בכל תואר שרק יחפוץ והיום? לפי העדכון
האחרון ששמעתי הוא בכלל יושב באיזה כפר דייגים ויש לו עסק
שמשכיר סירות לתיירים שרוצים לעשות סיבוב באגם. ומה עם ס'? גם
הוא זכה לכבוד השמור למעטים מאיתנו כשרשת הפיצריות החליטה
להוסיף את ה-ס' שלו לשם שלה והיום הם נקראים דומינו'ס. עם ס'.
ג'סט לייק ד'אט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לך לעזאזל!





המכחישנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/8/17 12:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב שטרן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה