[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב שטרן
/
להרים את הרף

פעם היה בחור בשם רף. בעצם עדיין יש, אבל פעם היה לו סיפור
ששווה לספר. רף נולד בשם רפאל, בתקופה אחרת, כשההורים היו
נותנים שמות לילדים שהם גם וגם. אני לא מתכוון "גם וגם" כמו
תומר או פז שהם גם לבנים וגם לבנות, אלא "גם וגם" בקטע של
משמעות. שם כמו קובי למשל, שיכול להיות גם רקדן בלט ג'ינג'י
וגם שחקן כדורסל אפרו-אמריקאי, תלוי בכיוון בו הילד גדל. מכל
מקום, ההורים של רף הלכו על "רפאל" - השילוב המנצח בין מלאך
לבין צב נינג'ה.

רף גדל בפרברים של העיר הכי מגניבה בעולם. העיר הקטנה הכי
גדולה שיש, שהייתה ממוקמת קצת צפונית ל וקצת דרומית ל, וטיפה
מערבית ממזרח ל. אף פעם לא היה שם חם מדי, כמו בהרבה מקומות
אחרים בארץ, וגם לא היה שם קר מדי, אם כי בחורף ירד שם שלג
אמיתי, ולא מהסוג שמתערבב עם ברד. רף היה ילד שמח באמת. וכשהוא
גדל? רף מצא את העבודה הכי מגניבה בעולם - הוא היה הבחור שכותב
שירים לפרסומות בטלוויזיה.

ערב אחד כשרף הלך לעשות את הקניות של אותו השבוע, בסופר המקומי
האהוב עליו, השתנו חייו מן הקצה אל הקצה. זו הייתה שעה מאוחרת,
ובהתחלה הוא חשב שהוא הוזה, אבל בשלב מסויים כשעבר ליד המקררים
הוא שמע כרובית קוראת בשמו. היא סיפרה לו איך מטגנים, אופים
ואפילו מקפיצים את כל החברות שלה, ושאם הוא יציל אותה, היא
מבטיחה יום אחד להציל את חייו בחזרה. "את תצילי את חיי?" תהה
רף. הכרובית הרי הייתה מאכל פופולרי עוד מימי יוון ורומא, אבל
אולי היא תלמד אותו משהו חדש במאה ה-21.

הזמן חלף, שעות הפכו לימים שבתורם הפכו לשבועות. רף והכרובית
היו החברים הכי טובים. פתאום היה לו עם מי לשחק כדורגל, עם מי
לשחק כדורגל בפלייסטיישן ואפילו עם מי לראות כדורגל בטלוויזיה
(כולל הסרטים התיעודיים על שחקנים אלמונים מהתקופה שאפילו לא
הייתה טלוויזיה). ערב אחד, בדרך חזרה מהמגרש של בית הספר
השכונתי, כנופיה של זוללי מוחות התנפלה על השנים. הכרובית לא
היססה ומבלי לחשוב פעמיים קראה: "רוץ רף, רוץ. אני כבר אציל
אותך" ובזכות שעת הלילה המאוחרת הצליחה לבלבל אותם שיחשבו שהיא
מח נא.

ובמילותיו של המשורר הנודע, אך הרחוב העמוס תמיד בלי סיבה בלב
רמת גן, ביאליק: "בערוגת הגינה, מסביב לחבית, עמדו לרקד, כרוב
עם כרובית. ותרעש הגינה ויהום בה כל שביל, ממחולות ונגינה
ומצהלות גיל". רק לרף זה לא הספיק, הוא הרגיש שהוא עוד לא
מיצה, ובלילות היה ישן למחצה. רף החל לבקר בסופר המקומי
בתדירות הרבה יותר גבוהה, אולי ימצא עוד כרובית קסמים היה חושב
לעצמו, עד שערב אחד דווקא נתקל בעגבניה קסומה. אבל זה כבר
סיפור אחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נהג מונית:
"יגאל עמיר
צדק"

אני:
מה הוא אמר?
אולי הוא צדק.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/8/17 14:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב שטרן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה