ערימת הקלפים נגמרה,
עוד קומה במגדל הושלמה,
לא ראשונה, ישנן עוד רבות,
חבילות הקלפים הן שלי,
יצרתי, כתבתי, ציירתי,
הצבתי במיקום מדויק.

קומות קומות, קלפים קלפים,
כל קלף בצבעים משלו,
חלקם צבעוניים ושמחים,
חלקם קודרים ונוגים,
נשענים זה על זה, נתמכים,
תלויים זה בזה, לא עומדים לבדם,
חלקם חלקים, אחרים מקושקשים,
על חלקם מילים, על חלקם ציורים.

כל קלף מוסיף חוויה, פרשנות,
עוד הנחת יסוד הונצחה,
עוד קומה ועוד הטבעה,
הנחות נכונות ושגויות,
ציפיות, אכזבות והצלחות,
זה לא משנה, המבנה מתקבע,
המבנה מקבע.

קומות מעורבבות,
דיירים שונים, משפחה, חברים,
גם זרים עם קלפים,
כולם דיירים שכלואים במגדל.

קומות שחורות של ביקורת,
כעס, שיפוט והקטנה,
חלק שלי, חלקים מהסביבה,
ועכשיו,
כולם בתוך המגדל שנבנה.

מחמאה של חבר,
חיבוק מקרי,
נוסף עוד קלף צבעוני,
הילדים נולדו,
קומות שלמות שנוספו,
כמו מופע זיקוקים,
ערב רגוע עם אהובתי היחידה,
קומות צבועות בצבעים נעימים,
מחממים, מלאים בכל טוב.

לוקח לי צעד אחורה,
מביט במגדל, אכן גבוה,
ובהרף, תוך כדי המבט,
חולף ההרהור,
המגדל מיותר!

מבלי משים מושיט ידי,
שולף קלף והכל קורס,
הקלפים על הארץ מונחים,
מחפש בידי על הקרקע,
קלפים טובים,
אהבה, שמחה ובריאות,
זוגיות, משפחה וחברות,
מרים ומצמיד לחזי, ללבי,
בוחר בטובים, משאיר אחרים,
מאמץ את הטוב ופורש לדרכי.