בְּחַג הַּאַהֲבָה הַזֶה, לָבָן לָךְ תִּלְבְּשִׁי
עִם עֶרֶב רַד אֶל הַּכְּרָמִים, מַה לֵב לָךְ תְּבַקְשִׁי?
כִּי בַּכְּרָמִים תְּחוֹלְלִי, עַד בַּרְקָאִי יֵיעוֹר,
וְיֵין תִּירוֹשׁ הֵן שִ-פְתוֹתַיִך, עַד לַיִל יַעֲבוֹר.

לְקוֹל פַּעֲמוֹנֵי שְ-חוֹקֵךְ, יִנְהַר לִבִּי אֵלַיִיךְ.
אֶל צְחוֹר לִבֵּךְ תְּפִילָתִי, לְכּוֹכַבֵי עֵינַיִיךְ.
וְסַהַר צָח חוּפַּת רָקִיע, יַמְתִיק סוֹדוֹ אִיתִי.
כַּלָה צְחוֹרָה לִבְנָת כַּנָף, מְש-וֹש אַהֲבַתִי.