לפעמים אני מוצא את עצמי גולה מהתחשבות
כדי שלא להפריע למנוחת השכנים

לפעמים אני מוצא את עצמי חולה מחשיבות
נותן לעקרונות לנהל לי את החיים

לפעמים אני קולט את עומק האבסורד
אני גם הזובח וגם העקוד

לפעמים מתחשק לי להגיד לאלוהים
תלך קיבינימט, תמסור את הפיקוד


נכשלת יקירי, לא באנו בשעריך
נכשלתי יקירי, הסתרתי את פניך
נכשלת יקירי, משטר הפחד לא עבד
נכשלתי יקירי, אני כ"כ לבד


יותר משנכשל , לפעמים אני תקוע
עומד בפקק תנועה בין שאר לשפל רוח

לפעמים אני כמה לצריבת הכישלון
תרביץ בי עוד שיעור, תפיג את השיממון

לפעמים אני מרגיש כמו נכס לעולם
אם רק אמצא את הבמה, ירוויחו פה כולם

לפעמים אני צועק, חזק אבל בלי קול
הראה לי את הדרך ללמוד איך לחדול


התעייפת יקירי, ממלאכת הבריאה
התעייפתי יקירי, מאפס התנועה
התעייפת יקירי, כבתה בסנה האש
התעייפתי יקירי, מלהמשיך ולחפש

קורה שלפעמים נהיה פתאום קבוע
ונציב המלח מתגבש ממחשבות

קורה שהאויב עמוק בפנים תקוע
ואז האלוהים הוא אל האכזבות

ויש גם תקנה וחוף של מבטחים
ויש פה משמעות לניחוח הפרחים

וכל מכשול ופח, יש דרך לפצח
ומול עומקה של התהום, ניצבת חכמתו של המצנח.


הנך יקירי, דרכיך נסתרות
הנני יקירי, מוכן לעוד גזירות
הנך יקירי, לך תכנית העל
הנני יקירי, הסבל עוד נסבל