היה למלך כתר כחול עשוי כפור,
והוא ישב על כיסא מפואר עשוי קרח,
ושלט על כל שבעת הימים.
אבל הוא היה משועמם,
כי הוא היה מתורגל בניהול כל שבעת הימים,
ולא היה בזה אתגר.
העגבנייה הייתה כל-כך בשלה,
שהיא האדימה והתנפחה במיץ עד כדי כך,
שהיא התפוצצה,
וכל המיץ האדום שלה השפריץ על האדמה,
והחמיץ אותה במתק וזרעי בריאות.
אני נווד נוסע מצד לצד
כל רחבי העיר, כל השמיים
מארץ לארץ הכול נראה טוב הלילה
אני נווד, אני יודע שזה לא יימשך
מחליק מהחלון אל מדשאות השמיים,
הכול נראה טוב הלילה
גם בתוך המכונית אנחנו נוודים
נוסעים ברחבי העיר בלילה
הכול נראה מושך בדרכים
ממשיכים וממשיכים
מדשאות בחלונות, מה אנחנו רואים
זה הכול נוצר בשבילך ובשבילי
אז אני הולך לראות מה שייך לי
מתחת לכיפת הזכוכית משתקפת עיר ישנה בלילה
ובכל אורות העיר זה שלי, תמיד שלי,
אני נוסע ברחבי העיר בלילה
ושר לה לה לה.
אולי לא אכפת לי אם אתה מגעיל
האם הרגשת את הכאב בלילה גשום חורק בעצמות?
אני ואתה נחייה לנצח
אולי אני לא רוצה לדעת איך העולם פועל
האם הרגשת את מכות הפטיש על העצמות החשופות?
אולי אתה רואה כמוני מה שאני רואה,
אני ואתה נחייה לנצח
אולי לא אכפת לי מה מגעיל ומה לא
אם הרגשתי את הכאב בתוך בעצמות
אולי אני מחפש גאולה, ושואל למה
אולי אני רוצה לראות את מה שהאל רואה
אולי אני אחיה לנצח.
צריך להיות עצוב
כי הרומן נגמר
אין דבר שחסר לי,
ואת יכולה לתת לי
אולי ואולי את משתעשעת איתי,
ולא רואה שאת בעצם איתי. |