ולעתים אתה נגלה לי מהחושך
מספר לי סיפורים על העבר,
שומר חיוך קטן אחרי דמעה שקופה של געגוע
לחיבוק הכל כך חם והמוכר.
אתה עדיין מלטף לי את הראש
ממש כמו פעם ודואג שוב להזכיר לי שנוכח,
אני זוכרת מביטה בך גומעת כל מבט
ומבטיחה במבטי שלא אשכח.
בין כל אותם שברי הדרך דמותך ניצבת מול עייני
מזכירה לי "בת של אבא, תתגברי."
אני יודעת שאהבת ותמכת עוד מאז
אך לפעמים הייתי רוצה אותך איתי.
הן ביקום הזה אתה נמצא שומר בין כוכבים
שמאירים לי את דרכי בחשכה
אתה צועד שם לצידי בין כל אותם שברי לבי,
אתה אינך אבל נמצא, אני אתך.
כן לא שוכחת, רק מחייכת, הבת שלך. |
