[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיקי אלטמן
/
המלון במפרץ דיוס

השחפים במפרץ דיוס עפים גבוה יותר מבכל מקום אחר בעולם. גם
קריאותיהם רמות יותר והן נשמעות בכל פינה במפרץ היפיפה. כמה
חוקרים ניסו לפצח את סודם של שחפי מפרץ דיוס, אך כמו בעניינים
מחקריים רבים, מרוב מחלוקות ומאמרים מדעיים, פיתרון לתעלומה לא
נמצא.
המחלוקת המחקרית לא מעסיקה את הציפורים השמנות והן עפות
בעשרותיהן בשמי המפרץ. לעיתים תעצורנה לארוחת רכיכות קלה על
הסלע הגדול שבמים, תירטבנה מקצף הגלים, ובקול תרועה רמה תחדשנה
את מעופן סחור סחור. כדי לזכות במנוחה ארוכה יותר, יעופו
השחפים לעבר השלט הגדול הניצב לו על גג המלון שבקצה המצוק
השולט על המפרץ. שם, במרומי השלט, יירגעו וינמנמו, ממש כמו
האורחים הנחים במרפסת הרחבה המצויה קומה אחת מתחת.
באור השמש אין השלט בולט במיוחד, אך עם רדת החשיכה נדלקים
נורותיו ואותיות ענק מאירות למרחקים את השם "מלון 42 המלאכים".
בשורה שמתחת באותיות קטנות יותר רשום: "מחוייבים לרצונותיך".
זהו המלון היחיד הנמצא בקצה הצוק הצופה למפרץ. עקב מגבלות
הבניה החלות בשטח, גובה מבני המלון לא עולה על שתי קומות. מה
שהחל כמבנה בודד, התרחב עם השנים ועוד ועוד מבנים נוספו לו
וביניהם  בריכת שחיה, מגרש גולף בגודל בינוני ואפילו אורוות
סוסים מטופחת שסוסיה משמשים את אורחי המלון לרכיבה נינוחה
בשבילי היער שמסביב.  
בעיר שמאחורי המצוק יש כמה אכסניות פשוטות אלא שרב המרחק בין
רמתן לבין מלון העילית היחיד באזור. לא בכדי זכה המלון בדירוג
חמשת כוכבי הזהב מטעם משרד התיירות. אמת, גם לנוף המדהים אליו
צופה המלון, יש חלק בכך אך את עיקר המלאכה עשו השירות המושלם
וההקפדה על כל פרט במטרה להקנות לאורחי המלון את חוויית האירוח
המושלמת.
קחו למשל את המרפסת שמתחת לשלט. נכון, בכל מלון יש מרפסת, אך
זו של מלון "42 המלאכים"  יוצאת דופן. לא בכדי הוכתרה בידי
מיטב מגזיני התיירות כבעלת הנוף הדרמטי ביותר מבין כל מלונות
העולם. מי ים בצבע טורקיז, קירות אבן גיר לבנים עולים בחדות
מהים לגובה רב ומתחברים בזוית ישרה ליער עבות המתפרס מקצה
המצוק ועד לעיר עצמה. אל מול נוף זה, מתהדרת המרפסת ברצפת דק
ובכסאות נוח מודרניים החוסים בצל שמשיות לבנות. בין האורחים
השרועים במרפסת מתהלכים מלצרים במקטורנים לבנים, עניבות פרפר
שחורות וכסיות לבנות על ידיהם.  המלצרים סובבים בצעדים קלים
בין האורחים ומבררים איזה טוּב נוסף יסכימו אלה לקבל. שלווה
ורוגע בניחוח קולוניאלי מעודן שוררים במקום.
תחת אחת השמשיות, יושבים להם שניים. גבר ואישה, ומשוחחים
ביניהם חרישית. כמו כל שאר אורחי המלון, גם זוג זה לבוש
בהידור. היא בשמלה סגולה מבד אוורירי שחלקו שקוף. לראשה כובע
רחב שוליים בסגול תואם. הוא בחליפה בהירה ועניבה חומה. בסופם
של שרוולי חולצתו נוצצים באור השמש צמד חפתי זהב ומכיס החזה של
המקטורן מציצה מטפחת משי כצבע העניבה. ניכר שבני הזוג מצוי
בטווח הגילאים החמקמק שבין חמישים לשישים וכי הם מורגלים
במנעמי החיים כשאר אורחי המלון.
אורחים רבים על המרפסת. מדוע נתפסתי לזוג זה דווקא? ראו
בעצמכם. רק הם יושבים בגבם אל הנוף. השיחה המתנהלת ביניהם
מעניינת אותם יותר מן הנוף שממול. על השולחן הקטן שביניהם
בקבוק יין שרי צונן שמעט ממנו נמזג קודם לכן בטקסיות הנדרשת
בידי מלצר מיומן לתוך צמד כוסות קריסטל.
שעה אחת לפני כן עוד היו מרוכזים בנוף המהפנט. במחצית הבקבוק
לערך, מצאה היא לנכון לספר לו על בחור מעניין שפגשה לפני
חודשיים, ועד כמה פגישותיה עימו מרתקות. מאהב, הוא שאל, והיא
אישרה במנוד ראש שגרם לו להצטער על ששאל. היא הסבירה שרק רצתה
לשוב ולהרגיש מחוזרת אבל נסחפה במערבולת. הוא הנהן כמבין והביט
בשעון הזהב הדקיק שעל פרק ידו. היא המשיכה להסביר שחשבה רק על
איזה פלירט קליל, כמו שנהוג, אבל התרחשה תקלה רגשית שהביאה
אותה לכדי החלטה.
היא עצרה את שטף דיבורה ונשמה עמוקות. הוא מזג באיטיות עוד מעט
מן היין והיא ניגבה בידה דמעה בלתי נראית מקצה העפעף. הוא מיהר
להציע את מטפחת המשי שנדחתה על ידה באדיבות. רק גרעין חול
שיצא, הסבירה והראתה לו את כרית אצבעה.
שתי נשים מבוגרות שישבו בשמשייה השכנה קמו ונכנסו לתוך הבניין
הקריר. היא הביטה לעברו ארוכות ולבסוף אזרה אומץ ואמרה כי
ברצונה לעזוב. אמרה ונתבצרה מאחורי חומת מרידתה.
לחייו המאדימות העידו כי לחץ דמו מתגבר. הוא הרים את כוסו ולגם
את תוכנה עד תום. אז נטל את הבקבוק הצונן שדמעות של לחות זלגו
לאורכו, ומזג עוד מן היין.
השניים שתו שותקים, היא בלגימות קטנות עצבניות והוא בלגימות
ארוכות תוך שהוא מגלגל את הכוס הנוצצת בידו. לבסוף הביט בשעון
שעל דופן הקיר מאחוריה והחל מדבר בקול כה שקט עד שנאלצה לקרב
עוד יותר את ראשה אליו.
תחילה סברה שזו דרכו להחזירה אליו, אך היא קראה בעיניו שדבריו
כנים. או אז גילתה שחומתה עשויה לבני סוכר ואלה ממהרות להתמוסס
תחת גשם מילותיו. כשהפנימה, נותרה נדהמת מהגילוי אודות המחלה
הקשה בה לקה. הוא סיפר כי שני מומחים אצלם ביקר, חיוו דעתם
שהטיפולים הקשים הצפויים לו, לא מבטיחים החלמה מלאה. אולי עוד
כמה שנים תדע הרפואה האוטואימונית להצליח בכך, אבל אני לא
אספיק, אמר לה ביבושת. היא הושיטה יד מטופחת וליטפה ברוך את
שערות רקתו.
היא התחננה שישכח את שאמרה לו מקודם. אהיה לצידך הבטיחה נרגשת.
יחד ניסע לבית החולים, אחזיק את ידך בטיפול אמרה בבכי אילם.
הוא שלף מכיס המקטורן סיגר קוהיבה שמנמן וקרבו לפיו. מיד נחת
לצידם מלצר חרישי, נטל את הסיגר בכפפתו ובעזרת קוטם מוכסף חתך
את קצהו והחזירו לבעליו. זה הכניס את הסיגר לפיו וסובבו סביב
שלהבת המצית שצצה בכפפתו של המלצר. המלצר מיהר להסתלק וענן עשן
ריחני אפף את שמשיית בני הזוג. הוא התמסר לעינוגי הסיגר, היא
התאהבה מחדש באצבעותיו העדינות. שעה קלה אחר כך, כשהטיל את קצה
הסיגר למאפרה הנוצצת שביניהם, גילה לה שאין לו כל כוונה לקבל
טיפול. אני לא אפסיד במלחמה הזו כי לא אכנס לתוכה כלל, אמר
וחיוכו העדין שב ושבה את ליבה.
היא ניסתה לדבר על ליבו עד לתום הבקבוק בצל אותה שמשייה לבנה,
אך הוא הסתובב ובהה בשתיקה אל הנוף. לבסוף, הוא הפך את הבקבוק
הריק מעל לכוס שלצידה  כדי לוודא שאף טיפה לא נותרה. או אז
הניח את הבקבוק בזהירות על השולחן, הביט שוב בשעונו וסימן
לחבורת המלצרים שהמתינה בצד.
שלושה מלצרים רכנו מתחת לשמשייה הצחורה ותמכו בו עת התרומם
מכיסאו. הם הובילוהו בעדינות לקצה המרפסת וכאיש אחד הניפוהו
מעל למעקה הזכוכית והשליכוהו מטה לתהום. מחיאות כפיים וקריאות
"בראבו" נשמעו מכל עבר. היו אף שהניפו משמשיותיהם כוס ברכה
לעברה בעוד היא נותרה ישובה הלומה, מנסה לעכל.
כל השחפים שנחו על השלט הגדול שממעל, מיהרו לצלול לשולי הצוק
ולהצטרף לחבריהם המנקרים בגופה המרוסקת.
כעבור שבוע הותקן על גג המלון שלט חדש: "מלון 43 המלאכים"
ובשורה שמתחת:"מחוייבים לרצונותיך".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה את טיפשה?!









לזאת שאמרה שהיא
בלונדינית והחבר
לא יודע מזה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/8/17 12:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקי אלטמן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה