עֵינִי לֹא דָּאֲתָה לֹא גָּאֲתָה
גַּם כַּאֲשֶׁר הָיְיתָה גַּל,
לֹא בָּהֲתָה.
תָּמִיד הָיְיתָה בָּבַת
עֵת מִשְׁאַלְתִּי.

רַגְלִי לֹא תָּעֲתָה לֹא בָּעֲטָה,
גַּם עַל מְשוּכָה מַהֲמוּרָה
בְּעֹז שָׁעֲטָה.
תָּמִיד הָיְיתָה רַבַּת
כֹּוחַ וְעָצְמָה.

אַךְ מַחְשַׁבְתִּי תָּמִיד נָדְדָה
נָעָה בֵּין סוֹף וְהַתְחָלָה.
מָה שֶׁמִּצִּיתִי אֶת שֶׁהִסְפַּקְתִּי,
אֶעֱטֹוף הֵיטֵב כַּחֲווָיָה
נִיצַּחְתִּי מִלְחָמָה.

דַּרְכִּי פְּשׁוּטָה קוֹמָתָהּ
לֹא עַפְתִּי בְּיָהֳרָה.
גַּם שֶׁלִּשמָאלִי רָמֵי דַּעַת,
פְּתָּיֵי מֻעְרִים
נִשְׁאַרְתִּי אֶחָד הָאָדָם.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי