כֹּה צָרִים הֵם מַשְּׁבֵי הָאֲןוִיר.
רוּחַ לֹא בָּאָה לֹא שָׁבָה.
רַק נִצְמָדִים אֶל הַבָּתִּים
קָשֶׁה לְהוֹצִיא רֹאשׁ הַחוּצָה.

תְּרִיס מוּגָף מִפְּאַת הַשֶּׁמֶשׁ
לֹא חוֹדֶרֶת דַּרְכּוֹ קֶרֶן אַחַת.
עוֹד מְעַט יֵרֵד הָעֶרֶב
אוּלַי נִזְכֶּה לְנַחַת נְשִׁימָה.

תִּלְהַט חַמָּה בְּעֹז וּפֶרֶא
לֹא תַּנִּיחַ צִפּוֹר לִמְעוֹפָהּ.
גַּם הִיא בְּןוַדַּאי מִסְתַּתֶּרֶת
נֶחְרֶדֶת מֵעַנְפֵי לֶהָבָה.

רַק יָפָה זְרִיחָה בִּשְׁעָתָהּ
רוּחַ תָּבוֹא וְתִיגַּע בַּפָּנִים.
עַד אֲשֶׁר תֵּיעוֹר מִשְּׁנָתָהּ
מַלְכַּת הָאֵשׁ וְהַגֶּחָלִים.

22/7/17
כל הזכויות שמורות
לדן בן שלום