היא הייתה יפה כשהיא הייתה בת 16
היא האמינה באהבה כשהיא הייתה בת 16,
וגם אני הייתי בן 16, וגם אני האמנתי באהבה
אבל קרה לנו מה שקורה לכולם - אגו
אף-אחד מאתנו לא רצה לוותר בשביל השני,
כל אחד מאתנו התייחס כאילו השני שייך לו
היא רצתה שאני אעשה בשבילה,
אני רציתי שהיא תעשה בשבילי
פתאום היה גורם חדש - תועלת
מה התועלת בך? שאלנו זו את זה
ושכחנו את היקר מ-כל - את האהבה,
ש-רק היא לבדה מספיקה
אז נפרדנו, בגיל 22,
כל אחד מאתנו הלך פגוע עם האגו שלו,
אבל התנחם באגו שלו
אבל האגו לא חיבק אותו,
ולא חימם אותו מתחת לפוך בלילות קרים
האגו לא צחק מהבדיחות שלו,
ולא הוקסם ממנו, ממנה
כשנפגשנו שוב בגיל 40 היינו מורעלים ומקולקלים
בכינו שהיינו כה טיפשים
כל-כך הרבה שנים הלכו לאיבוד במשחקים עם אחרים,
כש-כל מה שרצינו היה זה את זו,
האהבה האמתית שפרחה בגיל 16,
ולא השכלנו לטפח אותה.