פיות ושדונים יושבים על שפת המזרקה
אפופים עשן ירוק וניחוח חריף
גחלילית חוגה מלווים בשריקה
מתלטפים בפשמינה, עלומים כאסיף

השדון חוסה בכפיו הרף
עין ממוסגרת אזמרגד
אצבעותיו תרות אחר מוצא בסבך
שערותיה מקושטות בנגיעות זהב

על קצות האצבעות הטופפות אפיים
רוקדים בחדווה לאין צליל
נביחות כלבים גוברות על פכפוך המים
תודעתה החלה אט להעפיל

אישונה מתרחב, יתכן ומש הירוק תחת העין
עפעפיו מצרים את גבולות בטחונו העצמי
ועדיף לה שתירדם כעת כי מאוחר עדיין
הוא נושם לרווחתו ומרצין מבטו, אל עצמי.