העיר שהם עברו דרכה
עלתה עכשיו באש ועשן
כשהזקן והזקנה מושכים את העגלה
והילד מציץ מבין השמיכות
הם חנו בין העיר לים,
והזקן הקים צריף ארעי מיריעות ברזל
שסחבו איתם
חיילים מהדרום באו וחיפשו שלל
שום שלל, אין שלל, אמר הזקן,
רק חיה מתה
ונפנף באיזה אוגר או חולדה מתה
הם הביטו בשאט נפש והלכו
בדרך אל הים הם עברו שדות
וחלקות אורז, והשמיים היו נקיים
נקיים מבתים גבוהים או גבעות
הכול היה מישור,
והילד סונוור מהשמיים
הם חנו ליד עיר,
על חוף הים
הזקן והזקנה לא ראו את הים מעולם קודם לכן,
האישה הרגישה סחרחורת והזקן ריקנות
כשהעיר לידה הם חנו, בין סלעים ואבנים,
הופצצה גם היא,
הם נאלצו שוב להמשיך
הילד חלה שוב
יש סיכוי שהאישה דואגת לילד,
יותר מאשר לי, חשב הזקן
והילד אוכל כמו שני אנשים
הזקנה לא תעזוב אותו,
והילד לא ילך מרצונו
איזה שד נכנס בה,
לטפל בילד שמצאו במקרה?
בן של מיוחסים,
מהאנשים שבזו לו וגזלו את כבודו ורכושו
למה שידאג לו?
הילד מלמל בזמן ההפצצות משהו על
דרקון, דייג, כפר בוער
לשונות אש אדומה עלו מהעיר
כמו מהעיר הקודמת
פטריית עשן אפורה ענקית כיסתה את העיר
משהו שהיה דומה להחלטה ניקר בראשו של הזקן,
הרהור שהיה זר לו,
וגרם לו מבוכה
הוא רוצה במות הילד.