זה הג'וקר, הנרקומן הכי ידוע בשכונה. הוא שוב מתחיל לעשות
בעיות. להציק לבעלי עסקים, מרעיל את מוחם של ילדים קטנים
בתעמולה ניהיליסטית. ולמרות שהוא לא גונב, ולא מבצע בעצם שום
פשע אמיתי, התחושה בסביבה היא שהוא הפושע הנורא מכל. פניו
מכוסים במייק-אפ צעקני, המדמה ליצן. וצחוקו הצפצופי, מהווה
כרעש אזעקה לאזרחים הטובים והותיקים של העיר.

אז אחד מהם, איש מקושר לעולמות התחתוניים, הרים טלפון וצלצל
ל"איש העטלף". סוחר סמים, שידוע בקשריו הבעייתיים עם הג'וקר.
מכנים אותו כך כי הוא עובד רק בלילה, והוא עוטה מעין גלימה
ארוכה כזאת ומסיכה שחורה, כדי שאף אחד לא יזהה אותו. אז בלילה
הוא יצא, אל דרכו, אל ביתו של הג'וקר - מעין סמטה שכזאת באיזור
התעשייה של העיר.

הוא רכן על ברכיו ושאל, בקולו הצרוד: מה איתך, הג'וקר?
הוא פרץ בצחוק בלתי נשלט. שנפסק לאחר כמה עשרות שניות, והפך
למין הבעה טראגית שכזאת. איש העטלף כבר רגיל למחזות הללו. הוא
הוציא מין קפסולה כזאת מכיסו וזרק לכיוונו של הג'וקר.

החומר - עולם פנטזיה עמוק וחסר גבולות. לשם הג'וקר בורח. לשם
צחוקו נעלם, כדי שהאזרחים הטובים והותיקים של העיר יוכלו לישון
בשקט.