בכל בוקר היה מקיץ משנתו לפני הזריחה
לובש חולצה לבנה, עניבה מקומטת
מכנסיים, ז'קט ומגבעת שזוכרים
את ימיהם היפים
נועל נעליים גדולות ממדותיו
ומחזיק בקבוק משקה בידו.
כל בוקר היה מקיץ לפני הזריחה
סירב לגמילות חסדים,
היה הולך למכור עיתונים
האנשים מכירים את מוישה
מימיו היפים וזכרים לו
את התאכזרות הגורל
בכל בוקר היה מקיץ מוישה לפני הזריחה
בקומתו הנמוכה סחב עגלה מלאה עיתונים
וכשהיה מגיע לבית ההוא שבכיכר העיר
היה מתכבד תמיד בארוחה מפנקת,
זיעתו ניגרת אל תוך הקמטים
ומשם אל דש חולצתו
יום אחד השמש זרחה
ודש חולצתו נותרה יבשה
@ |
