היא ישבה לידי, מצונפת בשמיכה, עירומה לחלוטין וקראה ספר.
בחוץ החלה להתגבר סופה. אני ישבתי על אותה המיטה, ללא חולצה
וניגנתי בחליל הצד.
מדי פעם היא הזיזה את היד בשביל להעביר עמוד, ויכולתי לראות
לרגע קטן את הפטמה הורודה על שדה הלבן.
נישקתי אותה. היא נישקה אותי. היא שלפה סכין ממתחת לשמיכה
ורצחה אותי.
הנחתי שהיה לה קצת קר, אז הנחתי לדם שלי לזלוג על גופה ולחמם
אותה.
היא ליטפה את שערי ברוך, ואני סוף סוף יכולתי להיות איתה בכל
גופי.
ולא היה לי לאן ללכת, כי הייתי מת.
ולא יכולתי לקום ולעזוב, כי הייתי מת.
כך נשארנו, היא קוראת ואני שוכב לצידה, הדם האדום שלי צובע את
העור הלבן שלה, והיינו כה יפייפיים, והיה לנו כה נעים יחד
ואהבתנו הייתה שלמה ורגועה וטובה. |