[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ערן כהן אבידן
/
אדום לבן

היא ישבה לידי, מצונפת בשמיכה, עירומה לחלוטין וקראה ספר.
בחוץ החלה להתגבר סופה. אני ישבתי על אותה המיטה, ללא חולצה
וניגנתי בחליל הצד.
מדי פעם היא הזיזה את היד בשביל להעביר עמוד, ויכולתי לראות
לרגע קטן את הפטמה הורודה על שדה הלבן.
נישקתי אותה. היא נישקה אותי. היא שלפה סכין ממתחת לשמיכה
ורצחה אותי.
הנחתי שהיה לה קצת קר, אז הנחתי לדם שלי לזלוג על גופה ולחמם
אותה.
היא ליטפה את שערי ברוך, ואני סוף סוף יכולתי להיות איתה בכל
גופי.
ולא היה לי לאן ללכת, כי הייתי מת.
ולא יכולתי לקום ולעזוב, כי הייתי מת.
כך נשארנו, היא קוראת ואני שוכב לצידה, הדם האדום שלי צובע את
העור הלבן שלה, והיינו כה יפייפיים, והיה לנו כה נעים יחד
ואהבתנו הייתה שלמה ורגועה וטובה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עזוב אותך
מילדים רעבים
בסומליה. כשאתה
באמת צמא,
ספרייט.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/8/17 11:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ערן כהן אבידן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה