[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הילדה עלתה לרכבת,
החצאית שלה מנופפת לרוח בשלום.
אני בספק אם היא בכתה,
כי הדשא שליטפתי אחר כך,
כשחשבתי עליה,
היה יבש.

היא לא אמרה לי שלום,
הילדה נסעה אל העיר הרחוקה,
היא אמרה שעדיף לה ככה.
הסלסילה שנשענה לה על היד
הכילה כמה לימונים ותפוזים,
שערה נתן בית לפרחים,
העיניים שלה לא ראו אותי,
הייתי בצללים.

כשהיא נסעה ולקחה
שעות של פחד מהעזיבה,
לא הצלחתי לעזוב את הרציפים.
חשבתי על החולצה האדומה שלה,
על הנעליים - את המגפיים היא שכחה אצלי.
אפילו כשחורף לא קר לה,
אבל אני שמתי סוויטשרט עם כובע רחב,
וכשהלכתי סוף סוף
כבר הגיע האביב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דוגמא לחוק
מרפי: כשאתם
באים לתחנת
מרכזיות, הלוח
הדיגיטלי של
היעדים תמיד
יהיה אות אחרי
מה שתצטרכו.
(תרצו לירוחם,
ותראו
ירושלים).
באסה.


ביסלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/17 9:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופר דורון

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה