[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלב אלעד איש שלם
/
אהבה , בדידות

כמה אהבה יכול אחד מאיתנו להכיל,    
היינו תמימים עוד , והאופק נראה כה רחוק
ויצאנו לשם והזמנת גם אותי,
הכל היה נצחי וחדש - הרי רק נולדנו ממש
ורציתי להגיד לך - שבליבי את תמיד איתי,
ואף פעם לא עזבתי אותך, או את אותי,
והאופק נראה לי רחוק, לא ראינו שעוד יום,
ועוד יום וכבר לא נוכל לצחוק, או לשמוח כמו ילדים
טרם הרגשנו שהעולם כאן לא תמים
אולי... יום אחד ,יום מואר מלא זיו והדר
תשוב התמימות הפורחת  לזה העולם..
הייתי מחבק אותך אז ומשנה את הכל

הוא הרהר "מה הייתי נותן אלך דולר כדי להיות ולחזור לאותו זמן
שהיינו בערב...לאהבה,
מה הייתי נותן כדי לחזור לשולחן, שכתבת את שמותינו בכחול מה
הייתי נותן כדי לראות לראות אותה טהורה, להיות שוב בשיעור ואז
בנסיעה יחד,
אותה אהבה ועולם כה ורוד ורגיש, עולם מלא אהבה, אהבה טהורה בלי
תאווה,  מהלב אהבה, אהבה כמלאכים ממש בגוף חדש וטהור, בלי
לגדול כל כך...

הם נפגשו בבית לא אמרו הרבה לא אמרו מילה - היא אמרה לו "תיגע
בי" כדי להרגיש אותו לראות לזכור זה את זה, ומה השתנה
מאז לא נתראו  שנים , אז כשלא ידעו מה זה מגע ולא גוף, ולא
כמהו אליו לא חשבו הרבה זה על זה - אבל הוא אהב אותה תמיד -
והיא תמיד היתה אהבתו

היא אמרה כמו בלחש "תיגע בי " כרוצה להכיר שוב , מחדש,   הוא
הושיט את ידיו הרגישות , החלשות, אל גבה ובאהבה ליטף את מי
שאהב . אחר הוא נישקה בלחיה הבודדה
הוא ניסה לעשות רושם במגעו כאילו הוא יודע מה זה לאהוב כי הוא
חשש שלא תרצה אותו
אבל היא לא אהבה אותו פחות רק אותו דבר - היא הכירה אותו טוב
עכשיו היו מחובקים- כשראשה על כתפו ליד ראשו והיא פרצה בבכי
בלי קול וכל גופה זז מהבכי - והוא  בכה  בבכי חזק שהיה נשמע
למרחוק  , והם היו מחובקים זה בזרועות זו-בוכים בכי עמוק
שהסגיר שנים של בדידות וגעגועים
היא הרגישה כאילו נגעה באהוב שמזמן לא ראתה, הוא בכה אצל
זרועות אהובת נפשו מזה שנים - הנשמה המיוחדת שלא מצא אצלה כל
דופי אף פעם, הם התגעגעו זה לזה - ועמדו בוכים כך דקות רבות -
ודמעות מילאו את החדר
הוא בכה בכי שלא יכול לבכות אצל אף אחד
להגיד "אני אוהב אותך" היה מגוחך - כי זה היה ברור שהם אוהבים
לנצח זה לזה
הוא הביט בפניה הקטנות ובלחייה האדומות ,הקטנות , המיוחדות.
עתה סימני הבגרות ניבטו מעיניהם, והכאב והעצב גם היה ניכר בהם
ביותר , משקעי הבדידות
היא הכירה אותו כמתבגר הרפתקן  אוהב חיים ושמח מכל רגע כילד,
עכשיו בעיניה ראתה בו  משהו כצמח נבול


היא אמרה לו "אני אהיה בשבילך ואתה תהיה בשבילי" כאילו רצו
להציל את נשמתם הנעצבת זה בזרועות זו, הם ידעו שהיו זקוקים זה
לזה, להפר את השיממון את הצער הנורא- לנצח את הקללה של העצב

הם כמעט היו כאחד- כשהיו שכובים והוא היה בתוכה , היא קיבלה את
כל מה שנתן ואהבה אותו , הוא אהב אותה באמת, את חום הלב שלה,
את זה שלא היתה כמו כולם
הכמיהה שלו אליה היתה נצחית , ולא  חולפת ,  הוא לא חיפש כלל
את גופה- אלא את נשמתה ונפשה, אליה שאף - נשמתו כספינה תובעת
והוא חיפש נשמה אהובה כמוה
הם לא היו יכולים לדבר זה אל זה בהפרדה בלשון את ואתה- כי היו
אחד ואהבו זה את זה
מרגע שראה שוב אותה הוא לא היה רעב לאוכל ולא צמא למים - אלא
רעב לנשמתה, ועורג לרוחה  ושבה אליו רוחו
ההתאמה שלהם היתה כל כך מושלמת , כך שלא היה צריך לעשות הרבה-
ניתנה להם מתנה משמים ויש להם זכות -רק לאהוב, להתאחד

ראשה החם מרגוע לליבו, ושערותיה ליטף באהבה ובחמלה- זכר לה חסד
- זכר אותה עוד שהיתה ילדה,
היא היתה תמיד כמו שיר בשבילו, כמשהו תמיר-ועליון, שאסור
לקלקל
אף שהיה מר לו , היה טוב לו
עכשיו הוא ידע שהוא לא חיפש אף אחת , בכל העולם מלבד זאת, מלבד
מגע שערותיה, וראשה, ונשימתה מלבד פניה הפשוטים
שניהם היו פשוטים מבית טוב וגדלו בעולם קרוב
ברקע נשמעים מילות השיר של עוזי חיטמן המשורר שסימל את הארץ
הזאת עבור הדור שלהם

"אחרי שסיימנו את מה שהתחלנו ,עכשיו התור לאהבה,
עכשיו שקיימנו את מה שהבטחנו ,עכשיו התור לאהבה,
אחרי שעשינו את מה שחלמנו , עכשיו התור לאהבה,
אז בואי... ונמשיך מכאן..  
עכשיו אנחנו עייפים נאחזים במה שבא
את ראשך הניחי על כתפי , עכשיו התור לאהבה,
עכשיו שנשארנו לבדנו, עכשיו התור לאהבה"
מילות השיר הרטיטו את ליבם, ונפשם הייתה מפוייסת זה בזרועות
זה, היה בהם משהו שמבוגר ועייף - ומצד אחד היה בהם ילדותיות
שהייתה בפנים, היה להם גם משהו עתיק - שהרבה ארצות והרבה
עולמות עבר

הוא הסתכל השמיים ואחר כתב ביומנו
איפה הימים, מלאי צבעי קשת עזים,
איפה הימים הבהירים מלאי עוז וחיים
'כמה אהבה יכול אחד מאיתנו להכיל
'וכמה העולם היה תמים
החסד נזל כמו מים קרים,
'וכמה אהבה-שאהבנו

היא נשקה אותו כמי שדואגת לו באמת- כי הוא היה עבורה כמו חלק
מחייה הקרובים לה ביותר- היה בה משהו חם אליו, וקירבה. היא
נתנה לו להיות בתוכה בתוך ביטנה- ושם הוא הרגיש הכי טוב, בתוך
משהו בטוח-וטוב, משהו אוהב כמוה- כמו מוגן תחת כנפי השכינה הוא
מצא מקום בתוך אהבתה והם התאחדו.  
היא נשקה אותו על פניו  כמנסה לרפא את פצעיו אותם הכירה- את
פניו ידעה, הוא בתוכו היה נרגש- כי לא ידע אף פעם מה זה אהבה-
כזאת אף פעם מישהי לא אהבה אותו ונישקה אותו בעצמה- הם התקרבו
"מה יש לך- אתה לא מאמין שמישהי יכולה לאהוב אותך עוד?" והיא
חיבקה אותו עוד בחום ,  עד שהרגיש את פעימות ליבו וליבה  
והוא סוף סוף  מפוייס ובריא


כל משאלותיו הכמוסות התקיימו- גם מישהי שאהבה אותו, וגם היא,
שהיא אהובה עבורו מעל לכל אהובה שהיתה או יכולה להיות. הוא היה
יקר לה


עכשיו לא היו עוד משהו נפרד , לא היו שונים זה מזה ולא איש
ואישה
אלא משהו שהיה ביחד - יחידה אחת כאילו הם לא נפרדים"
עכשיו הם לא זה וזו- עכשיו הם רק  זה וזה אהובים יחד,
הוא לחש "שמעתי שהיה לך משהו בבטן ובכית" אמר, ובכה גם -
דמעותיו נפלו על פניה- כאילו מצאו סוף סוף כתובת- "הייתי
עצוב"
"ואני אביא אותך לכאן - להיות ולהתנחם בתמימות אני אביא אותך
ולא אעזבך עד שתהיי שמחה כילדה ותתרפאי"

מחובקים ארוכות והשיר התנגן  כאחד היו,  ברגע זה  היו אחד-
התפללו כמו איש אחד, נעו כמו איש אחד , חייכו וצחקו ובכו כאיש
אחד הנפרד כמו נקרע חלק ממנו וחזר שוב, ליטפו זה את זה כאחד,
והכירו את זה את זה כאדם שמכיר את עצמו -הם ידעו שבאו משורש
אחד אפילו שלא היו אחים ודמם לא היה אותו דם, נראה שזרם
בעורקיהם דם זהה , אבל  היתה בהם אותה נשמה
המצאותה עזרה לו לבחור שוב בטוב- לבחור בחיים

הוא לא האמין שיוכל לחוש עוד אחדות כזאת בחייו
היא לא ידעה שיש עוד משהו מעבר לפינה שייתן תקווה
בחוץ נשמעו ברקים- והוא חיבק אותה חזק יותר- אהבה
היא היתה נדיבה מטבעה- ולא ידעה מה זו אנוכיות- לא ידעה מה זה
עצמה-
כך גם הוא היה בהתחלה לא הכיר אנוכיות- לא ידע את הגבול של
עצמו ואחר
ולכן היה נדיב לכל בריה
הוא רק היה שוחה ברגשות העולם הרחב- כמו לוויתן שקצת נהיה
בודד, ומנוכר,
עכשיו הוא מצא מישהי כמוהו - מלאת לב
והזכירה לו שגם הוא היה פעם עם לב אוהב, ומתלהב, ומלא רגש
היא היתה האחת בשבילו אהובתו - אבל לא יכלו להתחתן אולי הם
חששו, אולי לא ידעו מה יהיה בעתיד, הם חשבו שאולי זה לא הגורל
הם עשו אהבה- ולא כמו עם מישהי אחרת- כאן הוא הרגיש בבית- היא
היתה כמו ביתו
היא ניחמה אותו
היא אמרה  הכל ברצון שלך  והוא ידע שעליו לרפא את עצמו
תרפא את עצמך בשבילי נכון? ולא יכלה להתאפק מלבכות מרוב
אהבתה...דמעותיה נגעו בפיו והוא יכל להרגיש את דאגתה לו
בתוך הוא התפלל לאלקי אבותיו שירפא אותו
היא אהבה אותו לא פחות ממה שאהב הוא את עצמו- ואפילו יותר מי
יודע
הוא בטח בר מזל

הוא כתב לה שיר והסתיר אותו
יש לי מקום קרוב -
בו אני יכול להיות,
לא אוכל לגלות ,
בתוך ליבך  יש לי מקום,
מתוך חומך אני יוצא ונברא מחדש
בתוך הגוף שלך  לא עוד לבד
אני את,  דבר אחד







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איך קורה שאני
אף פעם לא מוצאת
את הסלוגן שאני
כותבת?


-שפרירית
שמתעקשת לראות
את מה שהיא
כותבת, כדי
להדפיס ולהראות
לנכדים


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/7/17 16:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלב אלעד איש שלם

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה