מכוניות מזיעות בשמש,
מחכות שתשימי לב שאני
עומדת שם,
מאחורי המראה,
שולחת את היד שלי וצועקת.
החום מלטף לי את הצוואר
כמו שאת לא,
ואולי הייתי משתעלת חזק יותר
אבל, צחקתי ואמרתי, אחרי הכל
אני רק דמות משנה בחיים שלך.
הורדתי את משקפי השמש,
פתחתי את הדלת,
הייתי יכולה להישבע שראיתי ערפל,
אבל הסתובבת, סידרת את החולצה,
ואחרי שנפלתי על החול עדיין יכולתי לראות
את השביל שהרגליים שלך השאירו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.