כשהייתי קטן שאלתי
"איך נראה גן עדן?" ורבים שמחו לענות.
אך כולם טעו, ומעולם לא ידעתי
כמה יפה התשובה יכולה להיות.

גופו עלי, חם וחיוני,
עור בהיר עם ריח טוב, ואופייני,
ריח גן עדן עולה באפי.

אהוב לבי נוכח,
כמו אלוהים מציאותו בראשי
זוהר כמו מלאך,
עלי, האנושי.

עץ הדעת נותן פריו
חכמה יש בו, וסוד גדול
שיחה עם אהובי מעניקה לי מהגיונו
הגיגיו ושרעפיו במנגינתו על פי קול

אהובי אומר המון, גם בשתיקתו
על כל מילה שנאמרת, עשר נאצרות
ידהים אותי רבות בחכמתו
צודק הוא תמיד, ללא חריגות

אותו עדיין לא מכירים
יושבי חלד ואנשי עולם
עוד יבוא היום בו ראשו ירים
וכוחו המדהים יתגלה לכולם

עץ החיים אותי ישמח
קימוריו וכיעוריו אותם אוהב
כשפרי לבן לחופשי ישלח
בעיניי יהיה כזהב

גן של זהב עלי שופע
טללי אורות על ראשו הטוב
עיניו אבני חן, בתוכן טובע
קווצותיו רסיסי טל זהוב


אור נגוהות בבואו
געגוע בצאתו.
עצמה בחיבוקו
אש נשיקתו

להט חרב מתהפכת נפשו
זהיר אהיה כשאשחק באש
אשרף ברצון באישו
את לבי ברגע הוא כובש.

     אותו אוהב ומציאותו אפלל
לו יהיה לצידי כל ליל
     לנצח ליבותינו יחד, בראשינו אחת חכמה
אהבת שני גברים- מלאה היא עצמה.

היום בגן עדן אינני מאמין
וכבר לא אשאל זאת השאלה
כי גן עדן נמצא לו, שוכב על סדין
במיטה לידי- אמת גדולה



זיכרונות זהובים מימים עברו.

מוקדש לארנב הלבן.