|
יד רועדת
עם תגית מפלסטיק
מפילה ארצה
צלחת עם שארית חייה
בחדר האוכל שבמחלקה,
ואיש לא מתכופף
להרים.
טיפות אחרונות
מטפטפות חיים
מתוך אינפוזיה,
בהוראת אלוהים של קרח
בחלוק לבן
הקובע גורלות
כאן ביקום המקביל.
הו, נחש יקר
בוא זנח לרגע
את מטה אסקלפיוס
וזחל בשקט תוסס
להיטיב מארסך
את כל הצמאים במחלקה. |
|
|
סרקתי שמים,
סרקתי ארץ,
רציתי לעוף על
כנפי האהבה,
ליפול אל תהום
האכזבה,
לשחות בנהר
התקוה,
לתפס על הר
הפחד,
להיסתכל במראת
האימה,
לשתות ממעין
השיגעון,
אך יותר מכל
רציתי לחבק
אותך...
ואז מצאתי אותך
מזדיינת עם החבר
הכי טוב שלי!!! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.