|
בארצות בהן קורה משהו...
קורה משהו
ובארצות בהן לא קורה משהו...
לא קורה משהו.
אני שבוי המנגינה המכור לקצב
בסך הכול נעים וטוב לי לחפף
ואם אני לא אשחק אותה,
אני לא אבכה, אני לא אוכל קובה.
למי מי אתה?
- למה מי אתה?
אני זה בטח לא אתה!
- ואני זה בטח לא אתה!
אז מי אתה?!
- לא אתה!
אז מי?!
- אני!
מי זה אני?!
- לא אתה!
אלא מי?!
- עצמי!
איזה סוג אישה,
איזה סוג תודעה
היא שגרירה של עצמה.
הארנק ריק והכסף נגמר
מה הבעיה? נקנה כסף חדש.
בואו כולם,
בואו לרקוד!
פההההההה...
לא צריך לעבוד! |
|
|
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה
אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.