גֶּשֶׁר אֶל הַלֵּב נִבְנָה בְּכָל פִּנָּה וּבְכָל יוֹם
נוֹסְפָהּ עוֹד לְבֵנָה.
גַּם אַתָּה גַּם אֲנִי נִרְעָדִים, יָמִים אֲחֵרִים.
כָּל כָּךְ שַׁבְרִירִי הוּא הָאֲוִיר, סוֹטֵר לְלֹא עֲרֻבָּה
עַל הַפָּנִים.
אֵיךְ נַעֲמֹד בְּעוֹד נִסָּיוֹן אִם נְפַחֵד מִכִּשָּׁלוֹן.
גַּם אַתָּה וְגַם אֲנִי אָמַרְנוּ אֱמֶת מִתּוֹךְ שְׁקָרִים.
שָׁחַקְנוּ אֶת כַּפּוֹת רַגְלֵנוּ מֵחוֹלוֹת הַדְּרָכִים.
טִפַּסְנוּ עַל קִירוֹת גְּבוֹהִים מִדַּי, יֵשׁ רָצוֹן,
לָמַדְנוּ אֶת הַמְּיֻמָּנוּת.
טָעִינוּ כְּשֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם בְּלִבָּם שֶׁל
אֲחֵרִים.
נֶאֱטָמְנוּ, גַּם כְּשֶׁחָפְשִׁיִים הִרְגַּשְׁנוּ.
אַתָּה מִן הַצָּפוֹן אֲנִי מֵהַדָּרוֹם
שׁוֹנִים וְדוֹמִים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |