על דף נייר,
מגולל את חיי,
ואת בוחנת את הבשר החי,
מנתחת את אבריי,
ומסדרת אותם מחדש,
לכל מקום איבר משלו,
ודף הנייר מתמלא איברים,
בחלקו הם קטנים,
ובחלקו הם גדולים,
ויש נשמה שזורמת בתוכם,
ואת מראה לי את תכליתם,
ואני מבין שעד היום טעיתי,
ואיבריי לא ישובו לתפקד כהוויתם,
ואת נפחת נשמה  במרביתם ,
את חלקם אצטרך להשאיר בים,
כי יש אברים שלא ישובו משם.
הבנתי מיד,
שלא אוכל לעד,
להמשיך בדד,
לשאת את כובד משקלם.