|
מה קורה לי מי קורא לי כשאני עם עצמי
הכל חשוך אבל לא שחור
חריץ מכניס קרן אור צבעונית
שמחזירה מקיר סיד לבן תמונה
לא ממוקדת תזזיתית או הפוכה
תמוהה ולא מובנת מה היא מביאה
נוף לא ממוקד ותקריב בטשטוש
מפילים אסימון של זיכרון ילדות
ליפול ככה עמוק ולשקוע
לראות חברים שוב
לגעת שוב בפחד הראשון
ולדעת שאפשר לשוב
הקולאז' בחר לי תמונה בודדה
כאילו רצתה להביע את עצמה
עץ ירוק עם גזע מחוספס
ודשא רחב עם ריח של תספורת,
ופתאום הצלילים של כולם...
קוראים לי להחזיר את הכדור...
ואני מתעכב ליד הספסל
כי עצר אותי החיוך שלה...
עד היום החיוך שלה....
פזמון
ליפול ככה עמוק ולשקוע
לראות חברים שוב
לגעת שוב בפחד הראשון
ולדעת שאפשר לשוב
דמעה מפלסת נתיב בקמט
אני שם נעליים ופותח דלת
מסע שתחילתו בצל המכנף
שלכת כתומה יורדת מענף
גבעולי שיבולת מלטפים את כל קומתך
וחלוק הנחל מסב את כל לבך
וממרום מושבך בכיסא המוגבה
שקיעה של צבעים לתוך מים
אתה נאלם.
והזיכרון נעלם
פזמון:
ליפול ככה עמוק ולשקוע
לראות חברים שוב
לגעת שוב בפחד הראשון
ולדעת שאפשר לשוב
מה נשאר ומה נשר
מה את כל המחסומים עבר
מה לקחתי איתי להורות
מה שרד את המסע מהילדות
מה ראית בי שאמרת לי כן
ומה יישאר כשאהיה זקן
עץ ירוק עם גזע מחוספס
ודשא רחב עם ריח של תספורת
ופתאום הצלילים של כולם...
קוראים לי להחזיר את הכדור...
ואני מתעכב ליד הספסל
כי עצר אותי החיוך שלה...
עד היום החיוך שלך.... |
|
נגמר העזוז,
והתפילה חרישית
נמאס מסרטים
והנסיקה איטית
במקום להתאבד
במקום ללכת לים
תכתבו לבמה
ולפורום גם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.