הגעגועים ניצחו את האיסור הטיפש
ושני החולמים חזרו בחשאי להיפגש
כל פעם מצאו מקום אחר לבטא
רגש צודק בתוך עולם טועה

ליוליה היו אח גדול וקטן
שרצו לסלק את רומיאו מהגן
רומיאו הגבר התנגד להסתלק
השניים החליטו אותו לפרק

הם היו שניים והוא אחד
אז הוא קרא לחבר'ה שלא יהיה לבד
הניצים החלו ללכת מכות
וברקע נשמעו פיצוצים וצעקות



לתוך המערכה יוליה פורצת
"להפסיק מיד" היא צועקת ודורשת
עיניהם נפגשו בין אבק לנשק
במבט אחרון של אהבה נואשת

יוליה נפגעה מכדור טועה
השקט השתרר על הרחוב ההומה
השמש יורדת מגדילה את הצל
רומיאו דומע ועל חרבו נופל

בתוך הבלבול עין נפקחת.
ותקווה חדשה את הכאב מפלחת.
בחצי חיוך היא מחפשת את פניו
אך מתוך ענן האבק יצאו רק אחיו

עת ליבה מתכווץ בכאב חושיה
נטרפה דעתה ולקחה בידיה
סכין חבויה הוציאה בסתר
שפה על שפה נשבעה היא נדר

לאור הנרות בחשכת הליל
נשארו האוהבים מחובקים על התל
מאותם הימים של כאב ודאבה
נותר רק זיכרון של אהבה