בארץ הרחובות הריקים,
אנשים הולכים שותקים,
ממלמלים שירים עתיקים,
של עולם שיבוא אולי
בכבישים הריקים לא זורמים שלטים,
ולא מכוניות ולא עגלות
ילדים יחפים מנגנים במקל בסורגי גדרות,
מחרידים את דממת העיר הנצורה
אנשים שותים המים
ויש להם שני רגליים
הם הולכים אחד ושתיים,
לעשות את מה שעשו תמיד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.