רמי בקיש / הרהור פוליאמורי מתמטי |
מאה עשרים ושמונה אנשים מי
מי יזכה ברגע הזה עכשיו
שאומר מילה טובה
או אדגדג לו את הגב
או אצטט שורה שכתב כאילו שהכל זהב
או אחזיק שלא ימעד
או אשתוק עם לבבו לעד. מי
מתוך שישים וארבעה לאחר
שצומצמה הרשימה יזכה לליטוף
או למבט אמפטי חטוף
לצביטה מצחיקה
לשיחה שוברת מועקה
או מחמאה לחלוטין לא מוגזמת. הרי
ששלושים ושניים גם הם רבים
קשה לזהות בהמון מי אבד
וצריך יד רק לרגע קט לא לחוש לבד
למי אצטרף בצעקה למען חירות שיויון
ומעט צדק וצדקה. למי נשיקה.
הם שישה עשר שכעת אותי צריכים
כולן אחיותיי כולם אחים
הבלבול שלי מבלבל אותם ודאי
אלוהים שלהם אינו אלוהיי.
שמונה מגשש חיוור
אורם כבוי אחזיק הנר
לא אנום לא אשן עד אזרח. ל
ארבעה בנים של אם שאהבה
אני רוצה הרבה יותר לתת.
לך ולעצמי.
לכבוד יום הולדתי - 2.7
מרגיש חזק עכשיו
כמו שתיים בחזקת שבע
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|