ב-חור החשוך הזה שאני קורא לו בית
יש תמונות של חלומות מתים על הקירות
יש טלוויזיה שנועדה להוריד ממשקל הנפש,
וגם לעלות
היא רחבה, גדולה ושחורה, ויש לה מערכת שמע מצוינת
יש דיסקים מסודרים על מדפים,
בדיוק כמו ש"לך תתרגל איתה" ניבאה
אבל אין פה אף פיליפינית,
ואפילו לא אימא,
כי האשכנזים הרגו אותה.

יש פה בן-אדם,
שלא מסתדר כל-כך עם פעולה פשוטה,
כמו להכין חביתה
אז הוא לא מכין חביתה
ויש אנשים שנוסעים עד לגרמניה,
לטיול שורשים,
כי הם התגעגעו לרוצחים שלהם,
ועוד אומרים לו מה לעשות
הם רוצים למנוע ממנו סוכר,
כי זה מזון למוח,
אז הוא שותה כוס מים קרים,
עם ארבע כפיות סוכר
כנ"ל בשר, עוף, דגים,
גבינות, חלב
אם הוא יאכל חסה, זה יהיה בסדר.

כל דבר הם משווים לשואה,
כי יש להם תסביך שואה
אם הם לא היו מלווים בריבית,
זה לא היה קורה.

ועכשיו בטלוויזיה הם אומרים לנו מה לחשוב,
ועושים את זה בדרכים מתוחכמות משהו
אם זה לנגן על הרגשות שלנו,
או על הצורך בבידור,
או תאוות הדעת
אבל בעיניים שלהם, האשכנזיות,
היהודים תמיד צריכים להכות על חטא.

בעיתונים ובטלוויזיה, ואפילו בתכניות בידור,
נותנים מסרים הרבה יותר קשים ואכזריים,
ממש עורפים ראשים
אבל זה בסדר, כי אשכנזים יצרו אותם
אבל כשמזרחי אומר משהו... אוי ואבוי,
הוא לא משחק טוב את הטיפש,
הוא לא משחק טוב את המריונטה,
הוא מציב לנו מראה שלא נוח לנו להביט בה.

גם אני כמזרחי לא אוהב מה שאתם מציגים לי במראה שלכם,
אז קצת לא נוח לכם להביט במראה שאני מציב מולכם,
אז מה קרה?