יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף יוֹתֵר מִמָּה
שֶׁהוּא יָכוֹל לְבַזְבֵּז,
אֲבָל אֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה
אִשְׁתּוֹ עָזְבָה
יְלָדָיו בָּרְחוּ.

טָבַל בְּחֶטְאֵי אֵזוֹב,
קַדַּחַת, סְחִי וְיָהְרָה.
הִסְתִּיר, הֶחְבִּיא וְשָׁתַק.
לֹא בָּחַל בָּרֹעַ
וּבַטּוֹב לַמַּרְאִית.

הַיּוֹם,
דַּרְכּוֹ זְרוּעָה בְּמִכְשׁוֹלִים,
אֶת שֶׁהָרַס בִּשְׁתֵּי יָדָיו אֵין לְהָשִׁיב.
מְחִיר הַשֶּׁקֶר הַזּוֹרֵם בְּדָמוֹ
יִפְדֶּה רַק בְּעָכְרוֹ.

חָשַׁב,
אִם יַצְלִיחַ בְּדַרְכֵי מִרְמָה וְכָזָב
יוּכַל לִבְנוֹת עָתִיד לִילָדָיו.
אֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה
אֵין אָהֲבָה.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי