[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אני סילפן
/
השם שלא התאים

בברית מילה, הוא בכה. הוא יבב כאילו זה סוף העולם, כל האולם
שמע אותו, עד העובדים שבתוך המטבח. עד המאבטחים שעמדו על סף
הכניסה. הוא בכה בצורה כזאת שזה כבר לא היה מצחיק, ואף אחד לא
רצה לצלם. זה היה נורא ועצוב; והמוזר מכל הוא שזה לא היה בגלל
הסכין, אלא בגלל השם.

משום מה הוא הרגיש שזה לא מתאים לו. לא מתאים לו בצורה שזה
חורה לו בנשמה. בבית ספר, כשהקריאו את השמות, חש בושה כשהרים
את היד. הרגיש שכולם מסתכלים וצוחקים עליו. וכך היה בכל מקום,
בכל פעם שקראו בשמו. הוא כמובן, נאלץ להשיב, נאלץ להסתובב. אך
מעולם לא בלב שלם, מעולם לא ברצון אמיתי.

זה לא היה איזה שם פרובוקטיבי או מוזר. למעשה, הוא נבחר לאחד
מעשרת השמות הפופולאריים בישראל לאותה שנה. אך איזה טעם יש
להילחם עם רגשותיו הכנים של אדם? הוא לא אהב אותו. לא הרגיש
שזה שייך לו. תחשבו איזה קשה זה היה עבורו. השם הוא אולי המיצג
הראשי ביותר של אישיות מסוימת. יותר מפרצוף, יותר מלאום.
ומאיזושהי סיבה, לא קיבל הוא את שמו.

והשנים חלפו, ואנשים חלפו, ובכל מקום הרגיש לא שייך, ולאף אחד
הוא לא באמת הצליח להתחבר. כי חש שהם לא באמת מזהים אותו, כי
חש שכשהם קוראים לו או מדברים אותו, הם מדברים עם אחר. ולמעשה,
כל זמן שהיה סביב אנשים חש כאדם אחר.

לא נשארה לו ברירה , והוא סוף סוף אזר אומץ ללכת למשרד הפנים
כדי לשנות את השם. הוא חיכה שעות בתור, ואז קראו בשמו. חש
באותה צמרמורת, אותה צמרמורת אשר שיתקה אותו כל החיים, אך
התנחם בכך שזו הפעם האחרונה. ולאחר מכן, יצא לדרך חדשה.

"אז לאיזה שם אתה רוצה להחליף?", שאלה אותו המזכירה, לאחר
שמילא שאלון ביורוקרטי לחלוטין. והנוף שניבט מעיניו, של המשרד
האפרופי והמשעמם, והמזכירה הממושקפת, ואלפי התיקים על המדפים
התחלפו במקומות וזמנים בחייו. כאילו הוא חווה אותם ממש עכשיו,
כמו הקלישאה של לפני המוות. והוא לא הצליח לחשוב על שום שם. לא
הצליח לחשוב על שם שאיתו הוא יכול להזדהות.

והוא הסתובב על צירו, עם הפנים באדמה, בחזרה לרחוב, בחזרה
למכונית. הוא כיוון את המראה אל פניו. אל העיניים התוהות.
והפנמה מכאיבה חתכה את ליבו; לא בגלל השם הוא חש כך.
זה פשוט העולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה לא אוכל.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל.

הוא אמר לי זה
כן. אמרתי לא.
הוא אמר כן.
אמרתי זה לא.
הוא אמר שכן.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל,
בריטני ספירס זה
לא מוזיקה, יורג
היידר זה לא
נאצי. הוא אמר
לי נכון, אבל
גלידה זה כן
אוכל. אמרתי לו
שזה לא. הוא אמר
שכן. אמרתי שלא,
הוא אמר שכן,
אמרתי שלא.


פינקי, שיחות
שהתנהלו באמת


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/6/17 9:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני סילפן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה