רמי בקיש / הרהור פוליאמורי 2 |
מחר אני זקן
אני רץ לי על הרצף
מתמלא ומתרוקן
הלוך חזור אדם וקוף
מתרוצץ כנמלה
מההתחלה לסוף
ושוב להתחלה.
תינוק נאיבי שאיננו מתבגר
דביל חורז חרוז
הרוגטקה תשגר
בנפשי אני גר (GER)
בהזיה מתגורר
ולא רוצה לצאת
אתמול הייתי ילד
היום אני עולל
הים הוא אינסופי
צולל בו לכל גל.
כשהילד ציווה על אביו
רוצה את זה ואת זה ואת זה
אמנם את פניו ריקם השיב
אבל סבא חביב
זקן חכם
שעמד במקרה שם
ואת הריבוע עיגל
ונתן ונתן ונתן וקיבל
ונתן מסביב
חזר על צעדיו
ואני בעקבותיו.
היום אני ילד
מחר אני זקן...
----------------
תודה לפרויד, יונג, דארוין, אלוהים, ילדה בסופר, ערב רפטטיבי
בפאב פלורנטיני, להקת כוורת, מיתולוגיות תבל, מושג האינסוף,
תודה לאהובים, תודה למאהבים, תודה לעצמי.
---------------------------------
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|