[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דורון הקטנה, "ילדה שאין כמותה", כך אימא אומרת כל לילה לפני
השינה. כשדורון צוחקת, כל הבניין שומע, צחוק מתגלגל שמדירה
מספר 5 בוקע. אימא מקריאה לדורון כל לילה לפני השינה, סיפור על
חיות או על פיה אבודה, נושקת ברכות על המצח, מכבה את האור
ויוצאת, דורון הקטנה את עיניה פוקחת כשהבית כבר שקט. כולם
חולמים אך היא מפחדת, ילדה בודדה באמצע הלילה מתעוררת, העולם
נעצר והיא אובדת.
יום אחד, כשהשמש כבר החלה לרדת, סיפרה אימא לדורון הקטנה
שהלילה היא לא ממהרת, לא תספר לה סיפור ותבקש ממנה לשמור על
השקט, הפעם נוסעים לטיול מופלא, להביא את הדוד משדה התעופה.
דורון הקטנה לא ידעה איך זה קורה, אם כולם ישנים, מי ידאג
שהדוד באמת יגיע באמצע הלילה לשדה? עטפה אימא את דורון הקטנה
מעיל, נעלה לה את מגפיה והחלו ללכת על השביל, הגיעו למכונית
הירוקה, הושיבה אותה אימא וחגרה לה חגורה. ישנה דורון הקטנה כל
הדרך כשדאגות פינו את ליבה, הרי אימא ערה גם, עכשיו יש מי
שידאג לה. דורון הקטנה פקחה את עיניה, שדה התעופה עמוס בני
אדם. אולי הם חושבים שזה בוקר? מי העיר אותם?
בפעם הבאה כשעצמה דורון הקטנה עיניים, לבדה במיטה, כבר לא
דאגה, הרי יש את כול האנשים בשדה התעופה שערים גם הרבה אחרי
שהשמש כבר שקעה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה לא שהיצירות
שלי לא ראו אור,
זה פשוט שלא
מגיע לאור לראות
אותן עדיין


אני פסיכי,
יההה


מה אתה מסתכל?


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/17 10:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עפרי סולומון

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה