לראות מהדורת חדשות,
זה כמו לעבור סשן סאדו על המוח.

איזה מן שירים אלו הם לא אומרים לי כלום
הם זזים בתוך המוזיקה כמו רכיכות שהן חלקי פזל
אבל טוב לי לשמוע את הביטלס, למרות שאני לא מבין,
מה הם שרים, מה הם רוצים
הנגינה נעימה וקצבית, והקולות שלהם יפים,
כמו מלאכים שבמקרה נפלו ממרומים,
לא יודעים מה הם פה עושים

לא נראה לי שאלך הביתה עכשיו,
אולי בכלל הגיע זמן להחליף בית
יותר מדי אגו-פלצת רק פוגע בי,
ואני לא רואה מה מול העיניים שלי
אני מאשים ומתלונן, וזה לא לטובתי,
בשורה האחרונה זה פוגע בי
גם אני לא בדיוק, אז למה הם צריכים.

ופתאום
בלי ששמנו לב
ישראל הפכה קפיטליסטית!
איך זה קרה,
ולמה אף-אחד לא עשה משהו!

אנחנו ילדים של שנות התשעים
אנחנו זומבים
אנחנו אוכלים הרבה כדורים,
ובאמת משתכנעים שכולם צודקים
אנחנו רצינו לעשות מהפכות,
אנחנו רצינו לעשות שינוי עם אביב גפן,
אנחנו זעמנו וכאבנו עם נירוונה,
אנחנו הבנו ש-כל העולם הוא בן ערובה של בעלי ממון,
ולא רצינו לעבוד 12 שעות בשביל פרוטות,
לא מצאנו טעם ללמוד, אם זו תורת שטיפת המוח של הממסד,
שנשלט על-ידי בעלי ממון,
שלא אכפת להם בגרוש מאף בן-אדם,
לא ממני, לא ממך, רק מהכיס שלהם
אנחנו הבנו את זה, רצינו מהפכות
אבל שברו אותנו,
והיום אנחנו הורים, כי שכנעו אותנו שככה צריך
ואין לנו ברירה, אלא לדאוג לפרנסה,
ולעשות את כל מה שמרדנו נגדו
והיום, שנת 2017, שנות התשעים שוב פה,
והילדים שלנו הפכו להיות מה שאנחנו היינו
אבל מה אנחנו עושים? אנחנו כועסים עליהם, כמו שההורים שלנו
כעסו עלינו
אנחנו עושים את אותם טעויות שההורים שלנו עשו,
ומענישים את הילדים שלנו כי הם מתנהגים... כמו שאנחנו התנהגנו
אנחנו אומרים להם לא להאמין ל-מה שאנחנו האמנו,
ולא מבינים למה הם שונאים אותנו
אבל הרי אנחנו מתנהגים כמו ההורים שלנו,
וגם אותם שנאנו
אז ב-מה חטאנו, ילדי שנות התשעים?
שנכשלנו, שנרדמנו בשמירה, שלא היינו מספיק חכמים,
לעשות מה שצריך כדי ש-מה שקרה לנו לא יקרה לילדינו
ועכשיו הילדים שלנו כועסים, ובצדק
הם מעשנים סמים, הם אבדניים, הם משוגעים,
הם מכורים לאשליות, הם בולעים כדורים, הם חותכים את עצמם
בדיוק כמו שאנחנו ההורים היינו כשהיינו בגילם
אז למה אנחנו כועסים עליהם?
שכחנו מה היינו, שכחנו ב-מה האמנו,
הפכנו מורים, פוליטיקאים, אנשי-עסקים,
הפכנו מה שאנחנו שנאנו
הפכנו עוד לבנה בחומה,
של הילדים שלנו.

הם, הם, הם, ואני והם,
וכולנו
מה נשאר, תגיד לי?
אפילו אזרחים ישראליים בזים ליהדות,
למה?
או בגלל שבר השואה,
או שהם באו מארצות שמאמינות באמונות אחרות
בסדר, אתה לא חייב להיות יהודי,
אתה אפילו לא חייב להאמין באלוהים,
אבל לבוז ולהעליב את מי שמאמין?
שהיה כאן לפניך?
שאפשר לספור את הנוכחות שלו בארץ לפחות שלושה דורות אחורה?
מי אתה שתבוא ככה, מהארץ שלך, ותגיד שהערכים לא שווים,
אתה לא הרווחת את הזכות!
ובטח שאתה לא פטריוט,
אם אתה מבזה את ערכי היסוד והאמונות של הארץ הזאת
זכותך לא להאמין, זכותך להחזיק באמונות שונות,
או בחוסר אמונות בכלל,
אבל אל תבזה את הדת היהודית
אם תבזה את אמונתי, אני אבזה את אמונותיך.

אני הולך לשרוט את הדפים שלא נכתבו כראוי
הם מתכוונים לקרוע את הדפים שלא נכתבו כראוי
אני יושב מול החלון שיכור עם משקה קר וסיגריה,
יש לי כימיקלים בדם וחסקות בראש
אני רואה את השמיים מתכסים בעננים,
אלו ענני מלחמה, אבל אין מה לעשות
אני אצפה בפורנו ואזיין הרבה בחורות,
הפצצות יפלו סביבי, אבל זה מה שאני אעשה
אני הוציא את המילים מתחת לשמיכות
אני הוציא את המילים מראשן של הבנות האהובות
אני אשרוט את החברה שלא קיבלה אותי אחד משלה,
אני אפיל על ראשם את האשליה הדמיונית שהם בנו מעל ראשם,
כמו שמשון הגיבור והעמודים או משהו בסגנון.

נסעתי אלפי חלומות,
המחזתי מיליוני מסכים,
אבל עדיין אני הבן של השכן,
שלא יודע להכין חביתה ונשרף מהשמש
כי זה העולם שבו אנחנו חיים,
ואלו הידיים שלנו שעושות,
אז בואו נעשה את העולם טוב,
אם לא למעננו, למען ילדינו
אתה אומר שאין טעם לנסות,
ויותר מאוחר הילדים שלך בוכים
אני מתפרק כל לילה,
הדור שלי ממורמר וזועם,
יש יותר מדי אנשים עם יותר מדי בעיות,
וקומץ אנשים שמחוללים מחלוקות ודיכוי מסיבות אנוכיות
אבל אם כולם יפעלו יחד,
נפיל את מסך העשן שהם יצרו.