[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כל יום בכל יום אדמדמים בשמש,
והשמש לא מפסיקה לבעור
כלניות אדומות דם נוטפות דבש חלב,
והאדמה עדיין סופגת,
את כל הכאב שנגרם מאנשים שהכאיבו להם
כולם צודקים תמיד, נכון? גם אני,
גם אני יכול לעלות באש את החלום הדמיוני של כל אישה
מפסיקים אותי רק כשאני נפסק
זה טוב לשקוע לתוך גלידת קצפת עם רסיסי סוכריות נמסות,
ולהביע משאלה,
אבל הכול חוזר,
זה חוק הטבע
וכשהוא מטושטש מכדורים,
וחורש עם הטרקטור את השדות לא שלו,
בעוד הבוס מתצפת כמו שוטר,
חבוי בצללים בין העצים,
הוא יודע מאיפה נושבת הרוח, ולאן,
כי יש לו עיניים ואוזניים,
והוא מריח, טועם וממשש דברים
כשמי שהפסיקה להיות - הפסיקה להיות,
היא בחרה בזה, אני לא מחייה מתים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם היה לי שקל,
נראה לך שהייתי
כותב סלוגנים
עכשיו?

- שפן קטן
בקאמבק מטופש על
השאלה: "תגיד,
יש לך שקל?"


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/6/17 14:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וני ג'ון

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה