[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא נפלה עליי
מרעננת
כמו ארטיק לימון בקיץ  שמטפטף על הרגליים היחפות שלך בחול בזמן
שאתה צופה בגלים אחרי טבילה בה שקלת לפחות פעמיים לשחות
לקפריסין.
לא ידעתי מי אני עד שהיא אמרה לי.
נפלתי מבניין בוער, בניין ממנו ראיתי את כל העולם. נפלתי היישר
אל זרועותיה השבריריות.
אהבתי להיות שם, בין השמיים הרכים לאדמה הקשה, זאת תחושה
ממכרת, לקפוץ שוב ושוב עם מבט לעננים ולמטוסים ועם הגב לגדר
השיפודים. והיא הייתה שם, כל פעם מחדש עם זרועות מושטות  אל
השמיים מוכנות לתפוס את כל מה שאלוהים יפיל עליה. היא תפסה
אותי פעם אחר פעם עד שכבר כאב לה בידיים.
וכל פעם מחדש היא הייתה צריכה להזכיר לי מי אני, עד שכבר לא
האמנתי לה,
עד שכבר לא ידעתי כלום.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מחכה...
מחכה...
מחכה...
מחכה...
ומי לא בא?
מיכאל.




-נעמי שמר במשבר


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/17 10:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דן טיילור

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה