יום אחד יעטרו קמטים  צפופים את פניי.
אשכב לישון מוקדם ואקיץ
בטרם יעלה השחר

אנשים ינועו כפי שם נעים תמיד -
בלאט בשדרה ובחיפזון ברחוב;
השמש תמשיך לקפוח.

הזיקנה לא תרחיק את כובד הבשר.
על הראש יופיעו חוטים-חוטים כסופים, יקרים כזעפרן;
מחברתי תמלא מספרים ראשוניים.


9.6.17