מוֹשֵׁךְ הַתֶּלֶם
אַרְבָּעִים שָׁנָה,
חוֹרֵשׁ בִּפְנֵי הַנּוֹתָרִים,
וְלֹא נוֹדָע כִּי אֶלֶף יוֹם
יָבוֹאוּ בְּמִּנְיָן הַזְּמַן,
וְעֶרֶב רַד.
אַתָּה זוֹכֵר -
הָיָה שָׁם שְדֶה פְּרָגִים,
הִבְחַנְתָּ בּוֹ מִבַּעַד
עַרְפִלֵּי הַכָּרָתְךָ
וְאִישׁוֹנֶיךָ הַהוֹלְכִים
וּנְסוֹגִים אֶל הַצְּלָלִים,
וְהוּא נִגָּר וְהֶאֱדִים
אֶת הַבַּזֶּלֶת הַשְּׁחֹרָה,
וְהוּא כִּסָּה אוֹתְךָ בְּרֹךְ
כְּשֶׁצָּנַחְתָּ לַטְּרָשִׁים.
וְלֹא הִסְפַּקְתִּי
לֶאֱחֹז בִּכְנַף הַזְּמַן,
וְלֹא הִצְלַחְתִּי אָז
לוֹמַר אֶת הַמִּלִּים
שֶׁבּוֹעֲרוֹת בִּי כְּבָר
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים.
עַכְשָׁיו עַל הַגּוֹלָן
שְמִיכָה שֶׁל נְכָאִים נִפְרֶשֶת,
דּוּמִיָּה כְּבֵדָה נִמְתַּחַת
בֵּין יְרוּשָׁלַיִם וְעַזָּה,
וְעֶרֶב רַד.
מרץ 2009