|
לא בשביל לדבר
לא בשביל להתחרמן
בשביל שנוכל להירדם ביחד בטלפון
כי אני לא יכולה שננתק
לא יכולה לנתק
המוח שלי ריק
המוח שלי ריק
והקוס מסופק
והאצבעות כבר כואבות
וגם הגרון קצת
הוא שואל איך אני מרגישה עכשיו
ואני עונה - באופוריה
כי כבר מעל שעה שהעיניים שלי לא מסוגלות להיפקח
מרוב חוסר אנרגיה
אבל אני נשארת וכיף לי. |
|
|
האם נידונתי
לחיות את כל חיי
בחדר קטן זה?
האם חברתי
היחידה היא
המקלדת? בלית
ברירה, כשכל דרך
אחרת כבר נכשלה,
אני משתגע,
שפיותי
נחלשה...
אין מה לעשות -
רק במה חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.