התבגרתְ לי לפתע
וכמה יפה שצמחתְ,
גיבעולית ודקיקה,
פָּרַחְתְּ.
שמת נפשך בכפי
ונפלתְ.

מכל הרוחות שנשבו בסתיו,
היית הצחה מכולן,
אך- פתאום- הזדהמת.

מכל הפרחים שפרחו באביב,
היית היפה מכולם,
אך רק את קמלת.

איך בגרת להיות את.
במלוא אישיותך,
הזקורה, הרעבה.
במלוא יופייך,
הצנוע, הנאהב.