"אני רוצה כזה," היא אמרה והגישה לי את עלון הפרסומת.
"היא לא לובשת כלום!" הזדעקתי,
לנוכח האישה הבשלה העירומה לחלוטין בשער
"עמוד שמונה," היא אמרה
פתחתי את עמוד שמונה,
וראיתי כושי ענק שרירי ומסוקס,
מרים צמיג של משאית ביד אחת
"את רוצה צמיג של משאית..." שאלתי בחשש
"לא, את הכושי,"
"אני לא יכול להביא לך כושי!" הזדעקתי,
"מה קרה לך, מיטל,
את יכולה לקבל רוסי, סיני, סקנדינבי,
אבל לא כושי!"
"למה לא?" היא שאלה בשקט
"הם יקרים מדי,
כבר לא מוכרים אותם בפיצוחיות כמו קודם,"
"אז תעשה לי אחד,"
"אני לא יודע לעשות כושי, מיטל!" הזדעקתי,
"מה קרה לך, זה לא תחום המומחיות שלי!"
"אז תעשה לי כריך עם טונה,"
"טוב,"

עברה איזה חצי שנה מאז היא פתחה את הרגליים בשבילי
אמרתי לה -
זה לא יכול להימשך ככה,
או את פותחת רגליים,
או אני פותח לך את התחת

הפליצה, החצופה.