הַאִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי
צְלִילֵי קַתְרוֹס נוּגִים?
סִימָנֵי דֶּרֶךְ שֶׁלֹּא קָרָאתִי
אֵיךְ אֶגְמַע וְהַמַּיִם חָדְלוּ לִזְרֹם?
יָמִים הוֹפְכִים אֲבָנִים
אֵין בִּי הַכֹּוחַ לֶאֱסֹף הֲרִיסוֹת
בְּמָקוֹם שֶׁסְּכָרִים אוֹגְרִים מַחְשְׁבוֹת
מִלִּים וְרֶגֶשׁ נֶאֶסְרוּ.
שָׁנָה, יוֹם וְלַיְלָה, שָׁעָה דַּקָּה
אוֹגֵר צַלְמֵךְ בְּתוֹכִי.
אֵין חֲבַצָּלוֹת בָּעֲרָבָה
וְלֹא תָגֵל הָאֲדָמָה
נָבְלָה פְּרִיחַת אַהֲבָתִי
צֵל הֶאֱפִיל עַל תְּשׁוּקָתִי.
כַּמָּה כָּבֵד לִי הַיָּם
וְכַמָּה נָעִים הֶעָפָר
עוֹלַם מְקַדֵּשׁ אֲדָמָה עַל אָדָם
קוֹל חֲצוֹצְרוֹת מֵרִיעַ
וַאֲנִי הַזֶּבַח. |