יכולתי לספר יותר,
אבל אין טעם
אני סחורה עוברת לסוחר

גשם מציף את כל העולם הזה,
ומטביע אותי בתוכו,
לבבות מתפקעים צפים על פני המים

ארמונות לא מושגים,
עשויים שיש לבן וקר,
נראים באופק מבעד לערפלים
הם ניצבים הרחק, בודדים ובלתי מושגים,
כמו הבטחה שלא קוימה

יצורי ים צוללים במחשכי האוקיינוס,
רעבים וחסרי מנוחה
מסיטים את ראשם הגדול אנה ואנה,
סוקרים את המעמקים בעיניים קטנות,
בתקווה לטרף

יש שמש שוקעת טובלת במים,
באופק הים,
צובעת בזהרורי זהב את פני המים
וירח מיותם ללא זוהר,
בצורת חרמש, קצוות חדים,
חמור סבר וזועף כמו איש שררה שמשתדלים להתעלם מנוכחותו

החוף ריק,
גלים מלקקים את החול הצהוב, הנקי
יש מתיקות בגלי המים הקטנים
ילד קטן מאוד משחק על שפת הים,
לבדו,
עם דלי קטן אדום מפלסטיק,
וכף חול קטנה וכחולה
הוא מנסה לבנות ארמון בחול,
כמו ארמונות השיש הגדולים והאדישים באופק.