אדוות השינוי מתפשטת,
עדינה, לא מורגשת תחילה,
מתרחבת באגם השקט,
האגם שפניו לא זעו,
לא נעו ולו במעט,
פני האגם קפואים זה שנות דור,
חלקים כמראה, מטעים,
האגם רוחש חיים,
תנועתו במעמקים.
אבן קטנה נזרקת,
ללא כוונה, משנה את הכל,
האיזון העדין, המתח הקפוא,
מפרה את האיזון השקרי,
האיתנים שוחררו,
עולים אל השטח גועשים,
הסערה שוטפת מהקרקעית,
גלים וסחיפה,
הגדות אינן בטוחות.
אדוות, אדוות, גלי השינוי,
מכים בחוף משנים צורתו,
הגלים מחדשים את חיי האגם,
הגדות מוצפות במשקעים שעולים,
האגם מתנקה, המים שוצפים,
פולטים, דוחים את כל מה שמיותר,
מעל, הצופים מודאגים,
האגם יצא משליטה,
הם לא מבינים את טבעו,
סדר חדש ותנועה,
האגם יירגע בעתו,
האגם יבריא את עצמו.
האגם צלול, תנועתו מחודשת,
מפעילה את כל רבדיו,
האגם יוצר חיים חדשים,
מבורכים, שופעים בקסם,
השינוי לא ברור,
קשה בהתהוותו, מטלטל,
אך כמו לידה מחודשת,
השינוי מלא בתקווה לבאות. |